ציון יום האישה באוניברסיטת בן גוריון

אגודת הסטודנטים שלום,

יום האישה הבינלאומי מצוין במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, ב-8 במרץ, והוא מוקדש לבחינת השתלבותן של נשים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה, ולציון הישגיהן בתחומים אלה. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון החליטה בשנה שעברה לציין יום זה, בין היתר על ידי חלוקת מתנות לסטודנטיות הלומדות במוסד.  המתנה אותה החליטה האגודה לחלק כללה: תחבושות היגייניות, קפה מדכא רעב וקרם פנים אנטיאייג'ינג.

בחירת הפריטים המרכיבים את המתנה הינה שערורייתית ומשקפת את נקודת המבט השטחית והגברית של החברים באגודה. תחבושות היגייניות אכן משמשות נשים אך חלוקתן ביום האישה מחדדת את ההבדלים הפיזיולוגים בין נשים וגברים ומזקקת את מהות האישה לאיבריה הפנימיים ולרחמה. חלוקת קפה מדכא רעב וקרם פנים אנטיאייג'ינג מצביעה על בעיה חמורה אף יותר החושפת את מהות האישה כחפץ ואת ההתמקדות בגופה. האגודה מעודדת בחלוקת מתנות אלו את הניסיון החברתי להפוך את גוף האישה לממושמע צייתן ונתון לביקורת חיצונית של תכתיבים פטריארכאליים. ניסחה זאת היטב נעמי וולף (1991) בספרה מיתוס היופי: "אנו ראויות לזכות לבחור לעשות ככל העולה על רוחנו בקשר לפנים ולגוף שלנו, בלי שניענש על כך על ידי האידיאולוגיה הרווחת, המשתמשת בגישות תרבותיות דומיננטיות, בלחץ כלכלי, ואפילו בפסקי דין משפטיים בנוגע להופעתן החיצונית של נשים, כדי לטרפד אותנו מבחינה פסיכולוגית ופוליטית".

כיצד הפך יום האישה מיום שאמור לקדם נשים ולגעת בנקודות בהן יש עדיין חוסר שוויון והעדפה כלפי גברים, ליום שבו אנו מנציחים את החשיבה המהותנית כלפי נשים ומעודדים את ההתייחסות המחפירה לגופן? באוניברסיטת בן גוריון לומדות נשים חריפות, משכילות, מעניינות ובעלות עולם תוכן רחב מעבר לעובדה שהינן נשים, ומגיעה להן התייחסות מכבדת וראויה בכל יום ויום, ומכאן גם ביום האישה. אנו מבקשות שהשנה יצוין יום האישה בדרך המעצימה ומחזקת נשים ולא להיפך.