יש כניסה

הנני מעוניינת להציג בפניכם את התופעה הנפוצה בקרב נפגעי התושבים - הגבלות התנועה שמציבים בפנינו.

רבים התושבים שמתלוננים על כך למוקדי השלטון בעירם או אף במדינה, אך מעטים האנשים שמתנגדים לתופעה ומשתמשים בכוחם כדי למנוע זאת. 

מגבילים את התנועה שלנו בתחומים רבים מדי יום, בין אם זה בסלקציה שאנו נדרשים לעבור במועדונים, מוזיאונים, כל מקום אחר לשם בטחון הרוב, או סלקציות פחות מוצדקות שפוגעות בזכויותינו כאזרחים ולעתים כקבוצות מיעוט. 

בערים שנחשבות דתיות יש הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, ומונעים את גישת הנשים ל"צד הגברים" ברחוב או לשבת מקדימה באוטובוס, 

שלטונים עירוניים מחליטים לבצע שינויים בכבישים או לבנות מבנים חדשים, ללא בדיקה של התושבים שביתם או עסקיהם היו המבנים הישנים, או ללא מעבר למכוניות שמאלץ נהגים לפנות בדרכים ארוכות הרבה יותר ולהסתבך בפקקים נוראים, 

שכונות סגורות רוצות לבודד את האנשים על פי הקריטריונים המוצבים, מונעות גישה של עוברי אורח לאותה השכונה, סוגרות את האזרחים שעונים על הקריטריונים בשכונה ללא מעבר רק כדי "לבטח" אותם ולבודד אותם בגלל הפחד מהשונה.

ישנם סיבות מוצדקות להגבלות תנועה רבות, שנובעות מבטחון ודמוקרטיה, אך אני ועוד רבים מרגישים שהשלטונות ואנשי ציבור מנצלים את הדמוקרטיה כדי לקדם את הרוב, בלי התחשבות בקבוצות קטנות של אנשים, מיעוטים. 

ישנם מספר כתבות המוכיחות את טענתי ומפרטות אותה, ומתארות עוד דעות דומות לשלי.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2601683

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4160975,00.html

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000163230

http://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-1.2074563#.UeflfkaHrhU.google_plusone_share

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה