יאיר, לך חיכינו!

הנהג אותנו, יאיר, כי לך חיכינו.

יאיר היקר,

אנו פונים אליך מתוך הערצה עמוקה, מתוך הכרה בגודל השעה ובלב פועם לגורל האומה. אין לנו ספק,  אתה, אשר גלית מרצונך אל חופי מיאמי מתוך אהבת מולדת כה עזה, שאינה יודעת גבולות גאוגרפיים, אתה תקום.

בימים בהם מיטב בנינו גודשים את שערי עזה, אתה ממשיך באומץ יוצא דופן לקרוא ממרחק לשליחה של אחרים. כל פוסט שלך הוא מכתבו של מצביא, כל ציוץ,  מברק קרב. אומץ לב כזה טרם נראה מאז כתבי ידו של הרצל או קווי מתארו של ז'בוטינסקי.

אך העת אינה סובלת דיחוי. הגיע הזמן, יאיר.
צא מהצללים. קום מבין כריות הים של היבשת החמישית. הכרז בקולך הרם, אתה מתגייס. לא רק מתגייס, אתה נכנס לעזה.

הרי שמך כשם המפקד המיתי יאיר שטרן, ולא במקרה. שניכם אישים של מיתוס, הוא נפל בקרב, אתה טרם קמת אליו. גם הוא חיכה ליום פקודה. וגם אתה, בוודאי, יושב זה שנים על המזוודה,  מחכה. מחכה.

אנא, אל תסתפק עוד במנהיגות רוחנית של רשתות חברתיות. אל תהיה עוד אלכסנדר הגדול של ציוצים. תן לנו לראות אותך, עוטה אפוד, חגור קסדה, מוביל פלוגה לשערי ג'באליה. אנו נכונים ללכת אחריך,  לא רק עד קו הגבול, אלא פנימה, לפאתי חאן יונס.

אל תשלח, תנהיג.
אל תצייץ, תסתער.

רק דמיין: יאיר בראש, הגדוד מאחור, עיני האומה נישאות אליך. שריקת הכדורים לא תאפיל על תהילתך.

ההיסטוריה לא תסלח למי שנשאר על קו החוף של מיאמי בזמן שאחרים טובעים בבוץ עזה.

קדימה, יאיר. הגאולה, היא אתה.

בכבוד גדול ובהמתנה נרגשת,
אזרחיך הלוחמים

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה