הגברת אכיפת חוק שוויון הזדמנויות כלפי המגזר הערבי בישראל

מטרת עצומה זאת היא לגרום לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכיר באי שוויון כלפי ערבי ישראל במקומות עבודה, ולפעול כנגדה. אנו מנסים להגביר את אכיפת חוק שוויון הזדמנויות, כיוון שברגע זה ערבי ישראל סובלים מאפליה רבה במקומות העבודה.

מהו החוק?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, 1988, הוא מסגרת חוקית האוסרת אפליה בשוק העבודה הישראלי. הוא חל הן על עובדים והן על מחפשי עבודה ומכיל סעיפים שונים כדי להבטיח יחס שווה. סעיפים בחוק כוללים:

סעיף 2, "איסור הפליה", קובע כי מעביד לא יפלה בין עובדיו, או בין דורשי עבודה, מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בהקשר של פרישה מעבודה.

סעיף 2א קובע כי מעביד לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד מידע על הפרופיל הצבאי שלו.

סעיף 10 קובע כי לבית-הדין תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בהפרת הוראות חוק זה וכי הוא רשאי לפסוק פיצויים או ליתן צו מניעה או צו עשה. העובר על הוראות סעיפים 2 ו2א צפוי להגשת כתב אישום נגדו, והעונש על עבירות אלה הוא קנס בסך 134,000 ש"ח.

סעיף 18 קובע כי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים לפקח על קיום הוראות חוק זה. מפקחים אלה מדווחים לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על פעילותם ומציאותהם, אך זהו תפקיד השר והוועדה לפעול בהתאם.

החל משנת 2004 חקרו אגף אכיפת דיני העבודה במשרד התמ"ת רק שש תלונות על אפליה של אזרחים ערבים במקום העבודה. ארבע מהתלונות הללו הוגשו על ידי הקורבנות, ואילו שתיים הודגשו על ידי התקשורת. מקרה אחד הומלץ להגשת כתב אישום, ובמקרה אחר מוטל קנס. שתי תלונות עדיין בטיפול, ובשתי הנותרות לא נמצאו ראיות. למרות זאת, זה מספיק ברור שכמות התלונות המטופלות לא משקפת את המציאות.

"מרכז מוסאווא" מטפל בפניות רבות של אזרחים ערבים שלטענתם הופלו בקבלה לעבודה או במקום עבודתם. להלן כמה ממקרים אלה: • מודעת דרושים למרצה באוניברסיטה שנכלל בה התנאי "סיווג ביטחוני שמור"; • פיטורי עובדים שלא נענו לדרישה להימנע מקיום שיחות בערבית במקום עבודתם; • פיטורי עובדים בטענה של צורך בקיצוצים ובפועל החלפתם בעובדים אחרים; • אי-קבלת אנשים לעבודה בשל היותם ערבים; • אתר אינטרנט שמעודד עסקים להעסיק עובדים יהודים בלבד ולסייע אך ורק ליהודים במציאת עבודה.

גם כמה ארגונים, כמו האגודה לזכויות האזרח, ידיד, סיכוי, ועדאלה קיבלו פניות רבות על אפליה, אך לא ברור כמה מקרים הופנו אליהם מכיוון שארגונים מסוימים עוקבים אחר כל המקרים של אפליה במקום העבודה מבלי לסווג אותם.

ישנן שתי דרכים לטפל באפליה בצורה מכבדת יותר. ראשית, אנו יכולים להגביר את אמצעי האכיפה והענישה, כמו גם לפרסם ולבייש בפומבי עסקים ומקומות עבודה שמפרים את זכויות העובדים. שנית, אנו יכולים לנקוט בפעולות חינוכיות והסברה למיגור האפליה על כל צורותיה.

הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא צעד חשוב שעשוי להביא לקידום של ממש באכיפת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. נציבות חזקה ועצמאית שאחראית לנושא זה בלבד עשויה לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הקשיים שבאכיפת חוק זה. אחד הנושאים שיש לתת עליהם את הדעת הוא הצורך בהעמדת מערך מפקחים גדול ומיומן לרשות הנציבות, כנדרש כדי להתמודד עם סוגיה מורכבת זו.

עוד אחת מהדרכים להגביר את האכיפה היא שיתוף פעולה בין מוסדות המדינה ובין ארגונים לא ממשלתיים. בידי ארגונים לא ממשלתיים מידע רב שאין למוסדות המדינה, שכן, כאמור, אזרחים רבים אינם מתלוננים לפני מוסדות המדינה, בין השאר בשל אי-אמון בנכונותם לסייע. שיתוף פעולה רציף והדוק בין הגורמים עשוי לסייע בהתגברות על מכשולים אלה, וכן על מכשול השפה, שאינו מקבל מענה מספק כיום במסגרת שירותי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

אנא חתמו על עצומה זו ועזרו לנו להמעיט ולעצור את האפליה הקיימת כל יום כלפי המגזר הערבי.