תלמידים לפני ציונים!

שלום

קוראים לי דניאל. אני בת 13. ובגלל שאני בת 13 לא מקבלים את הקול שלי.

כבר הרבה זמן שרציתי להתחיל מהפכה, אבל לא באמת האמנתי שאני מסוגלת.

כיום, עקב האירועים האחרונים עם שביתת התלמידים, הבנתי- אנחנו כל כך חזקים!

המורים מפחדים, אפילו משרד החינוך. הם מחנכים אותנו להאמין שיש מקום וזמן לכל דבר, אנחנו מאמינים ומקשיבים, אנחנו לא עומדים על שלנו אם מורה מעמיד אותנו בצד בגלל שאיחרנו, או משפיל אותנו מול הכיתה, כי אנחנו מפחדים מהאיומים שלהם, שנקבל נכשל בתעודה- למה? כי אנחנו מבינים, מבינים שחשוב שיהיו לנו בגרויות וקורות חיים טובים על מנת שנצליח בחיים.

אבל זו לא סיבה לדכא את קולותינו.

אני רוצה לספר לכם כמה דברים על מערכת החינוך בארץ-

1. אתם יודעים שמבחנים זו לא הדרך היחידה להעריך אותנו? המורים טוענים שאין דרך אחרת, אבל בעצם- למשרד החינוך יש תיק שלם מלא במשהו שנקרא "חלופות בהערכה", מה זה? דרכים שונות להעניק לנו ציונים בתעודה מבלי הלחץ, הפחד, הבכי, העבודה של שעות על מנת להתכונן למבחן.

האמת- מבחן זו גם הדרך הכי לא חכמה להעריך אותנו אם חושבים על כך-המבחן בוחן בעיקר את הזיכרון שלנו! לא את הידע! אני שואלת אתכם עכשיו- כשתהיו בני 24, נניח, באמת תוכלו לקחת את אותה הבחינה שלקחתם בכיתה ט' מבלי להתכונן לפני ולקבל ציון מעולה? לא. כי התכוננתם למבחן הזה בכיתה ט' ואחרי שהוא נגמר- שם זה נשאר, בכיתה ט'.

2. יש שיעורים שמלומדים במקומות אחדים ולא מלומדים במקומות אחרים. מה זה השטויות הללו? אם ילד אחר בגיל שלי לא צריך ללמוד את הנושא אין סיבה שאני אלמד אותו! ואני לא מדברת על מקצועות ליבה- מדעים, אנגלית ומתמטיקה. אני מדברת על מקצועות זניחים- כמו גיאוגרפיה לדוגמה. יש לי חברים בגילי שבכלל לא לומדים גיאוגרפיה! למה אני צריכה לשבת בשיעור שאין לי עניין בו, לעבוד שעות על השיעורי בית שלו ולהתכונן למבחנים שלו כשבעצם- הוא מיותר. אין טעם שאנחנו נלמד מקצוע אחד שאחרים לא לומדים כי אז, כשנעבור בית ספר, כבר לא נלמד אותו. פשוט נעזוב אותו בצד.

3. יחס המורים. אני מבינה, יש מורים כאלו וכאלו, זה הולך לשני הצדדים, העבודה שלהם היא ללמד אותנו וזהו. אבל, עם השנים, המורים הם חלק גדול מהחיים שלנו, לכן, הם מתחילים להעיר לנו, לחנך אותנו, וזה מקובל, זה לגיטימי. אבל- פתאום, כשמדובר בהתחשבות בנו, אז הם רק המורים, אין להם חובה להתחשב במצב הנפשי שלנו או בכמה אנחנו יכולים לקחת. וברור- יש מורים מאוד מתחשבים, שעוזרים ונותנים, ואז מצד שני- יש את המורים שלא אכפת להם. שתלמיד יכול לבכות בשיעור שלהם והם ימשיכו כרגיל. עוד משהו ביחס לזה- שירותים ושתייה במהלך השיעור.

לנו ספציפית זה נדיר שיהיו הפסקות בין השיעורים, ואני בטוחה שיש עוד הרבה ילדים כאלו! להתפנות ולשתות אלו צרכים בסיסיים של כל אדם באשר הוא! אתם לא יכולים להשאיר אותי בכיתה שעה  וחצי ולא לתת לי לשתות או להתפנות- צמא וצרכים אלו דברים שאנחנו לא שולטים בהם! מדהים שבכלל צריך להתווכח על הנושא הזה. וילדים לא צריכים לפחד להתעטש, להשתעל או לפהק בכיתה. פיהוק דרך אגב, הוא תוצאה של עייפות- חוסר שינה בלילה וחידוש החמצן בגוף!  אנחנו גם ככה לא ישנים מספיק- אז כשילד מפהק בכיתה אין למורה זכות לבוא אליו בטון ציני מזלזל ולהגיד לו לצאת החוצה אם הוא כל כך משתעמם. בבקשה, תבינו את זה שאלו דברים שאנחנו לא שולטים בהם.

4. הנושא האחרון- חברה. אני מודעת לכך שיש אלימות בבית הספר והעלבות וגם מודעת לכך שלא בכל בית ספר יש את זה, אבל באמת עכשיו- זה דבר נורא.

אלימות- כשזה קורה, אנחנו פונים למורות, הן לוקחות לשיחה אישית ובדרך כלל זה מפסיק, אבל יש מקרים בהם זה לא מפסיק. והילד עלול "לחטוף מכות" על כך ש"הלשין" למורה. ומה אז? אי אפשר להגיד למורה עוד פעם מפחד, אי אפשר לספר לחברים מבושה, ואי אפשר לספר להורים מאי נוחות. ואז מה? מי יגן על אותו הילד? אנחנו באמת נשב ונשתוק כי המערכת הזאת לא מסוגלת להתמודד עם החלק החברתי בבית הספר? ומה עם בריונות מילולית? שהיא ,דרך אגב, גרועה לא פחות מבריונות פיזית! מה עם ילדים שיושבים ובוכים כל יום בבית בגלל ילדים מבית הספר שמוצאים אותם ברשתות חברתיות, בטלפון שלהם, בהפסקות בבית ספר ואפילו במהלך השיעור. ההשפלות הללו- חייבות להיפסק! ואף אחד לא עושה כלום עד שזה מגיע למצב חמור! אף אחד לא שם לב! חוץ ממנו.

וככה אני גם מגיעה לסיכום, אנחנו שמים לב לכל דבר על הרשימה הזאת, אך או שאנחנו מפחדים לדבר או שלא לוקחים אותנו ברצינות כי לטענתם אנחנו "קטנים" ולא "מבינים כלום". אבל זה לא נכון! אנחנו מאוד חזקים ומבינים יפה מאוד! והגיע הזמן שיקשיבו גם לנו!

בבקשה, אם אתם מסכימים לעצומה הזאת, תשתפו אותה- עם כל מי שאתם יכולים. תחתמו ותעזרו להגיע למטרה! כי אחרי הכל, זה בשבילנו.

תודה רבה, דניאל כהן, תל אביב.