העם מחליט: לא לתקוף את איראן!

חומר למחשבה ומורה נבוכים:1) שיקול פשוט – סיכון מול סיכוי.הסיכון בתקיפת איראן? תקיפה יזומה של ישראל את איראן תוביל באופן ודאי לתקיפה קשה, הרסנית וממושכת של איראן את ישראל. איראן היא מדינה עצומה ומבוזרת, וכל עוצמת התקיפה של ישראל אינה יכולה לגרום לה נזק ממשי מעבר להאטה קצרה. לישראל אין כל אפשרות להגיע להכרעה במלחמה עם איראן. לעומת זאת ישראל קטנה בשטחה עם כלכלה מרוכזת ורגישה. סכסוך צבאי עם איראן, יכלול מכה קשה על תשתיות המדינה יכולות לעלות לישראל בהתמוטטות כלכלית, חברתית, וחולשה צבאית עד כדי סיכון קיומי. יש סיכוי רב שהתקפה על איראן תגרור טרור מסיבי, ולא תוגבל למלחמת טילים מרחוק – האם אזרחי ישראל מוכנים לזה..... האם אנו רוצים לאפשר "לדרג המדיני להכריע" על כך עבורנו בלי שקולנו ישמע? – אמרו בקול ברור: לא לתקיפה באיראן!! הסיכוי בתקיפת איראן? בקצרה – אפס. כל יכולת התקיפה של ישראל אינן יכולות יותר מאשר לעקב את פיתוח הגרעין האיראני בשנה בקושי. לעומת זאת, נגרום להחלשת האופוזיציה באיראן ונאחד את העם האיראני לתמיכה בממשל ; נחליש תמיכת העולם בסנקציות ארוכות טווח ; וככלל במו סכלותנו נחזק את אויבנו - אמרו בקול ברור: לא לטיפשות וצרות האופקים, לא לתקיפה באיראן!! 2) גאווה דמגוגית מול שכל ישר - איראן, האם בעיה שלנו? והאם אנו תורמים לפתרון?עוזר ללמוד ממקרים קרובים בהיסטוריה שלנו והתנהלותם הנבונה של ממשלות קודמות, ובמקרה זה מחוכמתו של ראש הממשלה יצחק שמיר. פלישת עיראק לכווית, האם הייתה בעיה רק שלנו? האם פעולת הכוחות הבין לאומיים הייתה בגללנו? קל לענות – כמובן שלא. ושמיר הבין את זה. סדאם חוסיין ניסה להפוך את עצמו לבעיה ישראלית כדי למנוע קואליציה בינלאומית חזקה נגדו. רוה"מ שמיר הבין שאם ייגרר אחרי הפרובוקציה הקשה (תקיפת טילים על ישראל!) הוא רק יחזק את עמידתו של סדאם חוסיין. לכן שמיר בחר בחישוק שיניים ובחוכמה לא להגיב צבאית, תוך ידיעה ברורה ומושכלת שכוחה של ישראל להכריע את המלחמה בעירק הוא זניח. תקיפת הטילים העיראקית על ישראל הייתה בשולי המלחמה הגדולה, הושפענו, זה כאב, אך ישראל לא הייתה לב הסכסוך והפלתו הדרמטית של שלטון סדאם בעיראק. תשובה – כך גם איראן. המהפכה החומיניסטית באיראן ועליית האסלם הפוליטי בעולם הערבי הם תופעה חברתית רבת היקף ששורשיה בהתמודדות החברה המוסלמית עם המודרניזם המערבי. נכון, מהצד גם אנחנו סובלים כי אלא שכנינו. אבל אל-קאידה תקפה בעיקר את ארה"ב לא את ישראל. ארה"ב יצאה לכיבוש אפגניסטן לא בגלל עוינות האסלם לישראל. לישראל עצמה כמובן שלא הייתה כל יכולת להשפיע משמעותית על אפגניסטן, בדיוק כפי שאיננו יכולים להשפיע משמעותית על איראן. בעיית הגרעין האיראני אינה במרכזה בעיה ישראלית. אבל ממשלתנו נגררת אחרי הפרובוקציה המילולית של אחמדינג'אד והופכת איראן לבעיה שמרכזה בישראל ומחלישה את הקואליציה העולמית נגד איראן. אחמדינג'ד בוודאי רואה וצוחק בדרכו לנאום נוסף, ואולי מקווה בסתר ליבו שלמרות שיש סיכוי רב שמנהיגי ישראל "סתם" עושים רושם מטופש של "תחזיקו אותי אני מטורף" בעיקר על עצמם, אולי יש סיכוי שהם עוד ילכו על השטות הזאת בסוף. הסיכוי הטוב ביותר שלנו הוא בבוא יום הפלתו הפנימית של ממשל האייטולות באיראן על ידי העם - ויום זה יגיע, ובינתיים אחדות בינלאומית להקשות על איראן.מנהיגנו אולי יודעים לדבר גבוה, אך באחריות לאומית הם נמוכים משמיר בכמה דרגות. מה שהתחיל כפוליטיקה קטנה ומגוחכת של איומי סרק על איראן, מתחיל לקבל צורת כדור שלג של נבואה המגשימה את עצמה. מנהיגים חזקים יודעים לרדת מהעץ לבד, אך המנהיגות הפוליטית שלנו זקוקה לעזרת הציבור. בחתימה על עצומה זו, תנו לפוליטיקאים שלנו את החבל לרדת מעץ הדמגוגיה שלהם, שלא יתלו הם אותנו על אותו עץ.ייפוי כוחהדמגוגיה הפוליטית הפסיקה להצחיק. הדבר בנפשנו. על סכנת הגרעין האיראני אין ביכולתנו להשפיע לטובה, אך על סכנת המלחמה האיראנית שמנפחים בששון וחוסר אחריות מנהיגינו חובה עלינו להשפיע.1) אנו אזרחי ישראל החתומים מטה דורשים ממשלתנו להפסיק להעלות את רעיון התקיפה הצבאית באיראן כאפשרות.2) אנו אזרחי ישראל החתומים מטה מייפים ומחזקים את כוחו של רמטכ"ל צבא ישראל להתנגד בכל מאודו להוראת ממשלה לתקיפה של חיל האוויר הישראלי באיראן

 

הצטרפו גם לקבוצה בפייסבוק: