דרישה להקמת קבינט מלחמה

מספר חתימות
0 |
|
50,000 | |
כאזרח מן השורה במדינת ישראל אני חש לאחרונה מודאג ומוטרד מן השאלה האקטואלית והכמעט יחידה שעל סדר היום הציבורי היום, נתקוף או לא נתקוף? ברק ונתניהו מובילים אותנו לשואה או לגאולה? האם חורבן בית שלישי לפנינו או האם בהגנת הבית השלישי אנחנו עוסקים? אכן שאלות רבות וכבדות משקל שמשמעותן מרחיקות לכת.
כאזרחים מן השורה אין לנו את כל הכלים ואת האפשרות לגבש עמדה מושכלת על סמך המידע המצוי ברשותנו אף כי אנו חשופים לכל המידע הגלוי המתפרסם בכלי התקשורת ולמגוון הדעות של אנשי הדרג המדיני בהווה ומערכת הביטחון לשעבר. על פי מגוון הדעות של האישים לשעבר שכן נחשפו ליותר מידע מרובנו והיו שותפים לעשייה ולקרבה למידע, ניתן להסיק מדבריהם והצהרותיהם כי המחלוקת בעניין תקיפה באירן הנה יותר חריפה מאשר הציבור מסוגל לתאר.
בימים של חוסר וודאות ובעיקר חוסר אמון ציבורי ורוב בצדקת הצורך במלחמה יזומה לסיכול אפשרי של היכולת הצבאית-גרעינית של אירן, דרושה תכנית לבניית אמון אזרחי מדינת ישראל בהחלטות הממשלה הנוגעות ליציאה למלחמה יזומה.
במצב של חוסר ודעות באשר למשמעויות ותוצאות החלטה על יציאה למלחמה והחלטה בעלת משמעות אסטרטגית כתקיפה באירן על כל המשתמע מכך לחזית העורף ולאזרחי מדינת ישראל, יש צורך בגוף בעל תוקף מוסרי וחוקי רחב ככל האפשר אשר יקבל את ההחלטה.
יש לדרוש ממשלת ישראל כי כל החלטה שתתקבל בקבינט הביטחוני תובא לאישור הממשלה ולא לצאת למלחמת מנע ללא אישור ממשלה.
יש צורך מובנה ודחוף להקים קבינט מלחמה שיהיה הסמכות העליונה לקבלת החלטות ונושא הביטחוני.
הצעתי היא כי הקבינט ימנה 12 אנשים ויהיה מורכב משישה שרים, שני חברי כנסת מהמפלגות הגדולות שבאופוזיציה, ומארבעה אנשים מחוץ למערכת.
ארבעת האנשים מחוץ למערכת יבחרו על ידי ראש הממשלה ולפחות שניים מהם חייבם להיות רמטכ"ל לשעבר ומפקד חיל האוויר לשעבר, השניים הנוספים חייבים להיות שופט עליון לשעבר ואיש רוח.
ממשלת ישראל תמנה את קבינט המלחמה ותעניק לו סמכויות נרחבות ותוקף חוקי. לאחר כינון הקבינט, על הקבינט יהיה להתכנס אחת לשבוע לפחות, (ופעם ביום בעת מלחמה) ולקיים דיונים נרחבים בסוגיות הנוגעות לתקיפה באירן.
הקבינט יקבל לידיו את כל הסיוע והמידע המודיעיני הקיים באשר ליכולותיה וכוונותיה של אירן ואת כל המידע הדרוש באשר לתכניות המבצעיות של צה"ל. הקבינט יעסוק גם בכל ההיבטים המדיניים של תקיפה באירן.
לאחר כינון הקבינט ובהינתן כי ראש הממשלה יביא להצבעה בקבינט הצעת החלטה כל שהיא באשר לפעולה התקפית כנגד אירן, ההצעה תתקבל ברוב של שתשעה חברי קבינט בלבד.
החלטת הקבינט תובא לאישור מליאת הממשלה ותהיה תקפה לאחר קבלת רוב של 75% שרים.
אזרחי ישראל ידעו כי ההחלטה, גורלית ככל שתהיה ובעלת משמעויות מרחיקות לכת, צודקת היא.
להחלטה ככל שתתקבל, גם לא לצאת למלחמת מנע על המשמעויות האפשריות של ההחלטה, ובעיקר החלטה למהלך יזום, תהיה תוקף מוסרי בראי ההיסטוריה.
בימים אלו כשהתקשורת מוצפת באינפורמציה ודיס אינפורמציה, בברברת חסרת תקדים של המצדדים במלחמה ובמתנגדים מצד שני, ובמצב שנראה כי יש פחות או יותר שיווין בין התומכים לבין המתנגדים, הן בקרב מקבלי ההחלטות והן בקרב הציבור, ראוי כי למדינת מדינת ישראל יהיה גוף שהציבור יכול לבטוח בו. הגוף הזה צריך להיות קבינט מלחמה.