העלאת רמת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד

ב22.5 התקיימו בחינות הבגרות במתמטיקה ברמת הלימוד הגבוהה ביותר, 5 יחידות לימוד, בשאלונים 806 ו-807.

בחינות הבגרות במתמטיקה השנה המשיכו מגמה שלילית במשרד החינוך, ובמקום לבחון את הידע של התלמיד, את היקפו והבנתו, רוב הבחינה הסתכמה ביכולת הבנת הנקרא ויכולת אלגברית בסיסית,.

הבגרות השנה אומנם הייתה הקש ששבר את גב הגמל, אך היא אינה אלא תוצאה של מגמה מדאיגה שממשיכה מדי שנה ושנה, של הורדת הרמה של בחינות הבגרות במתמטיקה.

המגמה הזאת איננה טעות, רשלנות, או נחמדות של כותבי הבחינות, זוהי מגמה מכוונת של משרד החינוך.

משרד החינוך רוצה, באופן מובן, שכמה שיותר תלמידים ייגשו לבחינת הבגרות ברמה של 5 יחידות על מנת להעלות את רמת לימודי המתמטיקה בישראל; אך במקום להשקיע יותר בהבנת החומר, בהעלאת רמת הלימוד, משרד החינוך בוחר בדרך הקלה ומוריד מדי שנה את רמת הבחינה, וכך מוריד את רמת המתמטיקה בישראל, כשלמעשה התכוון להעלות אותה.

אז מה בעצם רע בבחינה קלה?

מיותר לציין גם שבחינה קלה מובילה להורדת רמת החומר הנלמד , כך שתלמידים יוכלו ללמוד את החומר בצורה שטחית יותר ובכל זאת להצליח.

שחיקת ערך המקצוע - כפי שכבר צוין כבר ממקודם רמת הבגרות ברמת 5 יחידות יורדת מדי שנה ושנה, מה שגורם לירידת הערך שלה; אם פעם בגרות 5 יחידות הייתה מהווה לוקסוס גדול בקבלה לאוניברסיטה, היום היא לבד אינה מספיקה כלל, ותלמידים נאלצים להרחיב עוד ועוד מקצועות על מנת להתקבל לפקולטות השונות; זהו חלק ממגמה מדאיגה נוספת - תלמידים לומדים יותר ויותר מקצועות, אך הם לומדים אותם בצורה יותר ויותר שטחית.

אוניברסיטה - כבר כיום, אחוזי הפרישה מלימודי מקצועות המדעים והמתמטיקה באוניברסיטה קרובים ל30%, והרבה מזה ניתן לייחס לכך שהתלמידים היוצאים מהתיכון וממשיכים את לימודיהם באוניברסיטה מגיעים לאוניברסיטה כאשר חסרים להם כלים בסיסיים על מנת להתמודד עם החומר באוניברסיטה, ולכן רבים מהם פורשים כבר בסמסטר הראשון, , ואלה שכן מצליחים להסתגל בכוחות עצמם, נאלצים לבזבז זמן רב על לימודי תשתית כיוון שלא למדו אותם בתיכון , מה שמגביר את העומס עליהם במהלך התואר ומוריד את רמת הלימוד גם באוניהרסיטאות, כיוון שהסטודנטים מבזבזים הרבה זמן על לימודי הבסיס על חשבון חומרים מתקדמים יותר.

חוסר דיוק - יצירתיות, מטבעה , היא ארעיות, מחשבה על דברים לא מצופים. ולכן באופן עקרוני, כיוון שתלמידים לא רוצים לעשות טעויות במבחנים, הם נאלצים "להיאבק" ביצרתיות שלהם ולהקפיד לא לסטות מדרכי החשיבה המקובלות - זוהי בעיה ידועה. אך ככל שהציונים של התלמידים יותר גבוהים, כך הטעויות שנובעות לא מחוסר הבנה, אלא מהארעיות שהיא חלק מהטבע האנושי, נעשות יותר משמעותיות ביחס לציון, וכך הבעיה שצוינה קודם גדלה.

ומה שזה גורם לו היא מגמה מדאיגה וקאונטר-פרודוקטיבית, מכיוון שציוני הבחינות נהיו עד כדי כך גבוהים שאפילו טעות אחת יכולה לעלות לתלמיד בקבלתו לאוניברסיטה, ולכן תלמידים לא יכולים להרשות לעצמם להסתכן בחשיבה מקורית במהלך הבחינה, ולכן רוב ההכנה של התלמידים אינה על הבנת החומר, אלא על תרגול חוזר ונשנה שמטרתו היא להפוך את כל הפעולות הנדרשות לכמה שיותר אוטומטיות, כדי שבמהלך המבחן התלמיד יצטרך לחשוב כמה שפחות ויעשה כמה שפחות טעויות.

ולכן כאשר רוב מטרת הלמידה היא הימנעות מטעויות, דבר זה מדכא את היצרתיות ומעודד את התלמידים להיות "רובוטים" שעושים הרבה וחושבים קצת.

ולכן מבחנים קלים הם בעצם קאונטר-פרודוקטיביים - הם למעשה מחבלים במטרות העיקריות של לימודי המתמטיקה.