תחבורה ציבורית בשבת

 במהלך עבודת החקר שלנו באזרחות, חקרנו את סוגיית התחבורה ציבורית בשבת. ערכנו סקר בקרב נערים בני 17-18 בירושלים. המסקנות העולות מהסקר שערכנו הוא שרוב הנשאלים נוסעים בשבת ומבלים במקומות המצריכים נסיעה. אך הרבה נערים נפגעים מהעובדה שכיום אין תחבורה ציבורית בשבת. הדבר מונע מנערים וממשפחות  לצאת למוקות בילוי, לצאת  בימי שבת למוקומות המצריכים נסיעה, וגורם לבזבוז רב של כסף על תחבורה פרטית.  

 לדעתנו, צריך להעלות את המודעות לבעייה זו. הציבור בפרט והממשלה בכלל, צריכים להעלות את הבעיה על סדר היום ולמצוא פתרון ראוי לבעיה. פ כיום ישנם שלוש פתרונות מרכזיים לבעיה זו:

א.      הפעלת קווי אוטובוסים שיפעלו במתכונת שבת כל:

קווים שיופעלו  רק בשכונות חילוניות, המחיר של כל נסיעה יהיה כמו מחיר נסיעה באוטובוס ביום חול.

את מסלול הקווים תקבע העירייה על פי צרכי האוכלוסייה כגון מיקום מקומות בילוי או מיקומן של שכונות חרדיות.

ב.      הפעלת קווי אוטובוסים בשבת תפעל בהתאם לצביון הדתי בכל עיר, הדבר יקבע על פי העיריות, שיוכלו להשתמש בחוק עזר עירוני. ( ז"א ערים שבהן יש רוב דתי לא יופעלו אוטובוסים, ובערים שבהן יש רוב חילוני יופעלו)

ג.       הפעלת מוניות שירות שיפעלו בקווים שיעברו בשכונות חילוניות. הממשלה תקצה תקציב שממנו מחיר המוניות יסבסדו. הדבר יאשר תחבורה ציבורית בשבת בשכונות חילוניות תוך כדי קיומה במחיר סביר.

מסלול הקווים יקבע על ידי כל עירייה כך שיתחשב בצרכי כל העיר כגון מקום הבילוי או מיקום שכונות דתיות.

את הקווים יפעילו החברות שכיום מפעילות קווי שירות, כאשר כל אחת שתפעיל מוניות שירות תזכה מהמדינה לתקציב שמיועד לסבסוד. לדעתנו הפתרון הראוי לבעיה זו הוא פתרון ג:

פתרונות א\' וב\' אשר בהם מופעלים אוטובוסים בשבת הם לא ישימים מכיוון שהפעלת רוב אוטובוסים בכל הארץ היא על ידי אגד שמתנגדת למחלוקת עם הציבור הדתי. אפשר ללמוד זאת לדוגמא מ"קווי המהדרין" שהפעילה[1]. (בשנים 2000-2011 הפעילה "אגד" קווים מיוחדים תחת השם המסחרי "קווים ייעודיים" המכונים "קווי מהדרין", לשירות הציבור החרדי אשר נסעו במסלולים עירוניים ובין-עירוניים. בקווים הייתה נהוגה הפרדה מגדרית במקומות הישיבה, כאשר הנשים יושבות באחורי האוטובוס)

מכאן אפשר להסיק כי אגד תסרב להפעיל קווי אוטובוס בשבת.

לכן כדי להפעיל קווי אוטובוס בשבת יהיה צורך בהקמת חברה חדשה על ידי המדינה, הדבר כולל רכישת אוטובוסים, גיוס עובדים, הוצאות תפעול כגון דלק וביטוחים דבר שזה לא ישתלם מבחינה כלכלית.

הפעלת קווי מוניות שירות זהו פתרון ישים, מכיוון שהן פועלות על ידי חברות שונות שהן לא בהכרח תלויות בציבור הדתי. בנוסף כבר כיום פועלות מוניות שירות כך שהדבר לא יצריך בשינוי משמעותי ולא יעמיק את השסע הדתי בנושא זה.

בנוסף הדבר יאפשר שהמוניות יעברו בשכונות חילוניות בלבד ולא יפגע בציבור הדתי שתחבורה ציבורית תעבור בשכונתו.

 אנו סבורים שהעלת המודעות לסגויה יכולה להביא לכדי פתרון ממש, אשר יקל על ציבור רחב במדינה.