דרישה לגינוי הרצח בסוריה על ידי ישראל

שלום,

היום יום הזכרון לשואה ולגבורה. עמדנו בצפירה, הזדהינו עם הניצולים, הנצחנו את הנספים ואמרנו בכל רם וגאווה "נזכור ולא נשכח". אבל אני מרגיש ששכחנו, אני מרגיש ששכחנו מהשואה כי במרחק יריקה מישראל כבר מעל לשנה (החל מה-26 בינואר 2012) מתרחש טבח אכזרי באזרחים בסוריה. אנחנו שאמרנו היום אדם לאדם אדם. אנחנו שמתגאים בהיותינו עם מוסרי מרגיש רע עם עצמי, אני מרגיש אשם כי אני לא עשיתי דבר בשביל לעזור לקורבנות רצח אלו, לפליטים אלו, לקורבנות אלו.

הרצח בסוריה החל בעקבות מהומות בסוריה שנבעו מהאביב הערבי מסוף ינואר 2011 התקוממויות אלו נבעו מיחסו של אסד, שליטה הדיקטטור של סוריה, כלפי מרבית אזרחיה של סוריה בעקבות בעיה של אבטלה, שחיתות והפרה של זכורות אדם. בסוריה קבוצה קטנה מאוד המכונה עלאווית תופסת את המשרות הבכירות ביותר בתחום הצבאי והמדיני. העלאווית הם פלג דתי אתני בעל אופי כתי. בעוד שרוב אזרחי סוריה (73%) הם סונים, העלאווית עדיין בשלטון ומחזיקים במשרות הכוח על פי כלל.

בעקבות ההתקוממויות בסוריה בינואר 2011 אסד השתמש בכוחות צבאיים מצבא סוריה בסיוע של יחידות לדוגמאת, משמרות המהפכה האירניות או לוחמים של חיזבאללה, בשביל לעשות דיכוי אלים של הפגנות אלו, דיכוי אלים זה כולל ירי על מפגינים, הרג של עריקים ומסריבי פקודות.  עד פבואר 2012 נהרגו בעקבות דיכוי אלים זה 9000 אנשים (ככמותה של חללי צה"ל בכל מלחמות ישראל) מתוכם כ-500 ילדים ורובם אזרחים. האו"ם הכריז מעשיו של אסד כפשעים כנגד האנושות והליגה הערבית השהתה את סוריה.

אולם מעשי ההרג עדיין נמשכים, פקחי האום עדיין לא נכנסים לסוריה ופליטים ועריקים עדיין נורים.

בעקבות מעשים אלו אני כאזרח מודאג שרוצה למלא את חובתו האזרחית קורה לממשלת ישראל לגנות על מעשי הטבח של אסד, ולסייע לפליטים בסוריה ולקורבונות הטבח האלים הזה שהשאיר אלפים יתומים, הורים שכולים וחסרי בית.

אני מודע לכך שישנם סיסמאות אנטי ישראלות במחאות ובהתקוממויות האלו, אני מודע לאפשרות שגורם רדיקלי ישתלט על סוריה. אבל באותה מידה אם נמשיך להעלים עיין אנחנו נכשלים כאזרחים, כבני אדם ובמיוחד כיהודים שעמם עבר שואה.

ויותר מכך סיוע לסוריה הוא אינרסט ישראלי, שכן בעקבות סיוע בשיקום סוריה ולפליטים סורים דמותה של ישראל תהיה חיובית מעבר לגבול ונוכל לקיים יחסי ידידות עם העם מצידו השני של הגולן.

בגלל סיבות אלו אני מפציר בך קורא יקר שתחתום על עצומה זאת כדי שנוכיח שלא שכחנו.