synagogue

בי יוסף קארו עלה לארץ ישראל מניקופול בשנת ה'רצ"ו (1536), והתיישב בצפת, שם למד בישיבתו של רבי יעקב בירב, והיה אחד מארבעת התלמידים שנסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה. עד מהרה הפך לאחד ממנהיגיה הרוחניים של הקהילה היהודית בצפת. הוא קבע את מקומו בבית הכנסת, שהתקיים אז בקומה השנייה של המבנה, שם לימד את תלמידיו ושקד על כתיבת רוב ספריו. רבי יחיא אלצ'אהרי ביקר בבית הכנסת במאה ה-16, וציין כי בבית המדרש לומדים כ-200 תלמידים. ברעידת האדמה הגדולה בשנת ה'תק"כ (1759) נחרב בית הכנסת, ונבנה מחדש במבנה צנוע יותר בקומת הקרקע.

הנוסע ר' שמחה מזאלאזיץ, שביקר בבית הכנסת בשנת 1764, העיד כי למדו בו 700 תלמידים

רבי ישראל מפולוצק כתב בשנת 1778 כי החסידים שעלו לארץ ישראל שנה קודם לכן והתיישבו בצפת "מתפללין בבית יוסף", עד השלמת בניית של בית הכנסת האר"י האשכנזי[2].

גם המבנה החדש של בית הכנסת חרב ברעידת האדמה בצפת בשנת 1837, ושוקם במשך עשר שנים במימונו של הגביר רבי יצחק גויטע, שעלה לצפת מאיטליה.

בבית הכנסת קיים ספר תורה ששרד מן המאה ה-16.

תחת לבית הכנסת קיים בית מגורים עם חצר קטנה, בו נמצאת "מערת המגיד", חדרון קטן ומקומר אשר בו על פי המסורת היה המגיד נגלה לרבי יוסף קארו[7]. בסמוך לבית הכנסת ישנה חלקה, ללא ציון קבר, אשר בה, על פי אגדה אורבנית רווחת בצפת נקבר יוסף דלה ריינה[8].

מטרות העצומה :

1. שבית הכנסת יהיה פתוח לקהל הרחב בכל ימי השבוע ובכל שעות היממה .

2. שהכניסה לבית הכנסת תהיה חינם .

3.שיערכו בבית הכנסת תפילות סדירות במהלך השבוע וכמובן בשבת .

4.ייערכו במקום שיעורי תורה והרצאות לקהל הרחב.

5.ליקוי הבניה והחיזוקים (אשר מסכנים ) את המבנה ייעשו ע"י הרשות המוסמכת לכך

( הרב הראשי שמואל אליהו ) או מי מטעמו .

6.כספים ותרומות שיתקבלו בבית הכנסת ינוהלו ע"י מי שיוסמך לכך מטעם  ( הרב הראשי שמואל אליהו )

7.המקום הקדוש ינוהל ויפוקח ע"י הרב הראשי ( שמואל אליהו ) או מי מטעמו בצורה מפוקחת ומסודרת.