עצומה להרחבת הסטודיו בשמשית- רקדניות שמשית

מספר חתימות
9 |
|
100 | |
שלום לועד שמשית, כאן בנות המחול של שמשית.אנחנו בוחרות לדבר בעצמנו כדי להסביר לכם את הבעיה שאנחנו חוות כבר כמה שנים, בעיית הגודל של הסטודיו. אנחנו באות בבקשה מכם לבדוק איך לסדר את המצב הנוכחי, בקשר לגודל ובקשר לדברים המתנגשים. הסטודיו הוא מאוד קטן ואין להתווכח על זה.אנחנו חוות כבר המון זמן בעיה של גודל, חוסר מקום לרקוד, מתנגשות אחת בשנייה תוך כדי, וכשמגיע השלב לבנות ריקוד לסוף שנה אנחנו מוצאות את עצמנו בחוסר מקום כי אין התאמה בכלל לכל במה שמופיעים עליה.הבעיה של המקום גוררת אחריה עוד לא מעט בעיות נוספות.אחת מהן היא כאשר אנחנו רוצות לפתח את הריקוד שלנו ויוצאות לסדנאות מקצועיות בארץ, אנחנו נתקלטות בסטודיו הרבה יותר גדול (מה שמבהיר לנו כל פעם מחדש שהסטודיו שלנו לא עומד בסטנדרט) ואנחנו לא יודעות כרקדניות להתנהל במרחב ולזוז, מתוך ההרגל שאנחנו צריכות להקטין תנועות ואת התזוזה שלנו במרחב הסטודיו. בעיה נוספת היא כאשר הסטודיו קטן זה גורם למקצועיות שלנו וליכולת ביצוע שלנו לרדת. זה מתחיל מגיל צעיר, החוסר במקום לרקוד והצפיפות שנוצרת בשיעורים. הדבר נמשך ליכולת שלנו בריקוד בהמשך. אנחנו בטוחות שכאשר המרחב יהיה גדול יותר נוכל להגיע לביצועים הרבה יותר גבוהים, במופעי סוף השנה הריקודים יעלו ברמה ובנוסף כאשר נגיע לסדנאות נוכל להתשפר משום שלא נתעסק בהתאמה למרחב אלא ביכולת ביצוע עצמה.אנחנו מרגישות נדחקות הצידה כל פעם מחדש, כאשר אתם אומרים לנו שתשקלו זאת לשנה הבאה וכל שנה אנחנו מחכות וכלום לא קורה.בנוסף הדבר מרגיש לנו שוביניסטי כאשר ספורט כמו כדורסל שנחשב לספורט שנמצאים בו יותר בנים, והחדר כושר שגם הוא אומנם משלב אבל יש רוב גברים מקבלים הרבה יותר צומת לב מהיישוב והרבה יותר משאבים. אנחנו בריקוד ספורט שבדרכ משתייך לנשים נדחקות לפינה, לא מקבלות משאבים, והמקצועיות שלנו נפגעת.בנוסף אנחנו בטוחות שבגיל הצעיר יותר כשבנות מצטרפות לסטודיו יש פחות בנות שמצטרפות משום שאין מקום ומי שלא רוקדת כבר כמה שנים יותר קשה לה להשתלב מתוך חוסר מקום ואז חוסר יכול לפתח את עצמך. עוד בעיה שיש במצב הנוכחי היא ההתנגשות של הפעילות בין שני חדרי הסטודיו. בעיה אחת מהמצב היא שאין לנו איפה להתאמן על הדברים וכאשר אנחנו מגיעות לפני השיעור להתאמן יש פעילות נוספות בסטודיו המקביל.הבעיה השנייה והמרכזית היא ההתנגשות של הדברים, כאשר אנחנו רוקדות בסטודיו אחד ובסטודיו השני יש היפ הופ או ספינינג המוזיקה מאוד מאוד רועשת ואנחנו לא מצליחות להתרכז בשיעורי מודרני והבלט והדבר מאוד מפריע לנו בשיעורים, וזה לשני הצדדים גם היפ הופ צריכים לרקוד עם מוזיקה חזקה זה חלק מהסוג ריקוד. ההורים שלנו פנו כבר כמה וכמה פעמיים לפני הקורונה ואחרי הקורונה, התגובה מהועד הייתה שהדבר יש קל לשנה הבאה. אנחנו פה כי כבר כמה שנים ששום דבר לא מתקדם בעניין ואנחנו אלו שנפגעות מזה. אנחנו חושבות גם על הדורות הבאים של הרקדניות ביישוב, ואין ספק שהכמות רקדניות בשמשית היא גדולה, אנחנו רוצות שהן יכולו לרקוד במרחב גדול ולפתח את הרמה המקצועית שלהן כבר מגיל צעיר.גם עלינו זה מאוד ישפיע ויעזור בשנים הקרובות ועל אחת כמה וכמה על הבנות הצעירות יותר. היישוב מציג את עצמו כיישוב קהילתי, יישוב שמאוד חשובה לנו הקהילה שלו, ואנחנו שואלות אתכם איפה הקהילתיות שלכם במצב הזה? קבוצה גדולה של רקדניות והרבה בנות מתוך הנוער והילדים הצעירים של היישוב נמצאות בריקוד, הריקוד מהווה חלק משמעותי מחיינו ויש בנו אהבה רבה לתחום. אנחנו קוראות לכם לתת מקום לעוד חלק בקהילה שלנו, ולתמוך ולהשתפר למען כולם גם החלקים הנדחקים יותר בקהילה שלנו. מוסיפות לכם עצומה שבה חתומות כל הבנות מעל כיתה ז׳ (בנות שכבר חוו חלק מהריקוד, והשיקול דעת שלהן מספיק בוגר בשביל להגיד שהן תומכות ולא בנות צעירות יותר שיכולות פשוט להקשיב לדעות שלנו בלי לחשוב) שרוקדות בסטודיו בשמשית, ומסכימות עם הבקשה להגדיל את הסטודיו ולמצוא פתרון למצב המקופח שאנו נמצאות בתוכו.