קריאה מוסרית ורפואית דחופה לשחרור החטופים, הפסקת המלחמה, הפסקת ההרעבה

קריאה מוסרית ורפואית לפעולה דחופה

אנו, חברות וחברים בפקולטות לרפואה בישראל, האמונים על הכשרתם של הדור הבא של רופאות ורופאים, חוקרות וחוקרים, ואנשי מקצועות הבריאות, מחויבים להשמיע קול ברור בשעה קשה זו. אנו קוראים להסתדרות הרפואית להצטרף לקריאה זו.

ב־7 באוקטובר פתחה ישראל במלחמה קשה וצודקת, לאחר מתקפת הטרור חסרת התקדים שביצע חמאס – טבח באזרחים, אונס נשים, חטיפת ילדים ושריפת משפחות שלמות. מלחמה שמטרותיה הן הגנה על אזרחי ישראל והשבת החטופים, מטרות צודקות ובלתי ניתנות לערעור.

מזה חודשים רבים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, המציאות השתנתה לחלוטין. 

החטופים עדיין כלואים במנהרות עזה תחת סכנת חיים מיידית. חיילינו ממשיכים להיהרג ולהיפצע. רצועת עזה מצויה תחת שלטון החמאס בחורבן מוחלט ותושביה סובלים מרעב, מחלות והתמוטטות מוחלטת של מערכת הבריאות. התמותה בקרב ילדים, חולים כרוניים ואוכלוסיות מוחלשות מזעזעת ומדווחת בעולם כולו.

הפגיעה באוכלוסייה אזרחית היא בלתי מוסרית. היא גם אינה תורמת להשגת מטרות המלחמה, אלא להפך: מעמיקה את השנאה, מחזקת את הקיצוניים, מבודדת את ישראל בזירה הבינלאומית ומסכנת את מעמדנו כחברה מוסרית.

כאנשי רפואה, איננו יכולים לעמוד מנגד בשעה שאוכלוסייה שלמה נמצאת בסכנת רעב וקריסה בריאותית. הרעבה אינה אמצעי לחימה לגיטימי. הריסת בתי חולים, מניעת תרופות, פגיעה במים ובתשתיות – אינן דרכים להשגת צדק.

לא כך אנו מחנכים את תלמידינו. לא כך צריכה לנהוג חברה הרואה את עצמה נאורה, מוסרית ודמוקרטית.

אנו קוראים בשם המחויבות המקצועית והאנושית שלנו:
•להגיע בדחיפות להסכם להשבת כל החטופים, חיים ומתים, הביתה.
•לאפשר באופן מיידי אספקת מזון ותרופות לכל תושבי רצועת עזה.
•לפעול לשיקום תפקודה של מערכת הבריאות המקומית.

מדינה חזקה יכולה להילחם בטרור תוך שמירה על מוסר. חברה מוסרית נבחנת לא רק בצדקת מלחמתה – אלא גם בדרך שהיא נלחמת.

אנו קוראים להסתדרות הרפואית להצטרף אלינו, לומר את הדברים בקול ברור, לפעול בזירה הציבורית והבינלאומית, ולממש את מחויבותה המוסרית, המקצועית וההיסטורית-
למען החטופים, למען עקרונות הרפואה, ולמען דמותה הערכית של מדינת ישראל.