מחאה על ההוצאה לאור של מהדורות ספרי לימוד כל שנה

 כמה ספרים הצלחת להעביר בשנה האחרונה בין ילדיך, לא כולל את האוקספורד וספר התנ"ך?!

במדינת ישראל של שנת 2013 מהדורות הספרים מתעדכנות חדשות לבקרים והשינויים קלים ביותר. זוהי דרך שלילית ביותר לגזילת כספו של הצרכן וניצולו.

רקע:

בישראל יוצאות לאור מהדורות חדשות של ספרי לימוד בפרקי זמן קצרים. כולנו מכירים זאת, ההורים, נדרשים לקנות במפורש ספרים במהדורה חדשה. להעביר ספרים בין הילדים ?  מאבק קשה וכמעט חסר סיכוי. ספרים רבים יוצאים מכלל שימוש ומכירת הספרים בתום שנת הלימודים לחלוטין אינה מחסה את מחיר קנייתם.

שוק ספרי הלימוד בישראל מגלגל 800 מיליון שקל בשנה(!!!) כ-40 הוצאות ספרים פועלות בענף, מתוכן 4 גדולות (מט"ח, אריק כהן, רכס, רמות) השוק אמור להיות מפוקח מבחינת תכנים, אפיונים ומחיר ואין בו תחרות.                                                                         התוצאה היא שמחיר הספרים הוא גבוה, השינוי במהדורות הוא מזערי בדרך כלל, וזוהי דרך לניצול הצרכן והפקת רווחים על חשבונו.                                                                                                                               זהו תפקידו של משרד החינוך לפקח על הוצאת ספרים חדשים ומחירי הספרים.

מצב זה עומד בניגוד לחוק הגנת הצרכן- הדאגה ההורית היא כוח בלתי הוגן הנמצא בידי הוצאות הספרים ומנוצל היטב. כמו כן הדבר פוגע בזכות לקניין של ההורים שנאלצים לשלם סכומי כסף כה גבוהים על הספרים. סכומי כסף הגדולים ממחירי העלות בגלל חוסר התחרות בשוק והמחדל בפיקוח של משרד החינוך, העולים על המחיר הראוי להם- יותר מ- 600 שקלים בממוצע מידי שנה לא כולל מחברות וכלי כתיבה.

הדבר מדגיש את הפערים הכלכליים בחברה ומאתגר כלכלית חלק נכבד מן האוכלוסייה. עול ספרי הלימוד אינו מתאים למדינה המגדירה את עצמה כדמוקרטית, שוויונית ומתקדמת כמו ישראל והמצב לא יכול להימשך.                                                                                                                 

הועלו מספר פתרונות  כגון: הצעת החוק שהועלתה על ידי אורי אריאל ואנסטסיה מיכאלי , הצעת החוק המגבילה את הוצאת המהדורות החדשות ומחייבת את כל התוספות על ספר הלימוד להוציא חוברת במחיר עלות, אך עד עתה (פברואר 2013) דבר לא השתנה.

פתרון לא ישיר אך בר השגה, הפותר את הבעיה הוא פרויקט השאלת ספרי הלימוד הצובר תאוצה בבתי הספר, שבאמצעותו ההורים "משכירים" את ספרי הלימוד מבית הספר. בית הספר אחראי על רכישת ספרי הלימוד והעברתם בין מחזורי התלמידים השונים. במצב זה ביה"ס מתאים את רשימת ספרי הלימוד הדרושים למה שקיים בשוק ונושא בנטל המחיר הכבד של המהדורות החדשות שהוא דורש בגלל שינוי תוכנית הלימודים. כך מוגבר הפיקוח, והתוצאה- קניית הספרים מסתכמת בתשלום אחד בתחילת השנה בסכום של כ- 300 שקלים. זה הפתרון האידיאלי כי למה צריך לשלם כל כך הרבה כסף על הספרים כשקיים חוק חינוך חינם? 

חיתמו ועזרו לנו לשנות את כל המערכת לשיטת השאלת ספרי הלימוד !