עוצרים את השגרה. לא עוצרים את הדרישה: תחזירו אותם עכשיו!

אני עוצר/ת כדי להזכיר מי אנחנו.

עם שלא מפקיר את בניו ובנותיו.

אני עוצר/ת כדי לשאול בקול רם את המנהיגים שלנו – האם שכחתם מי אנחנו?

הביטו בתמונות. הקשיבו למשפחות. תרגישו את הזמן שאוזל. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתרגל. העצירה שלי היא דרישה להפסיק את ההתעלמות ולהתמקד במה שחשוב באמת. בהצלת החיים שלהם. עסקה עכשיו היא הדבר היחיד שצריך לעמוד מול עינינו.

אנחנו העם שלימדו אותנו ש"כל ישראל ערבים זה לזה". אנחנו החיילים שלא משאירים פצועים מאחור. אנחנו האזרחים שבנו מדינה על יסוד הבטחה אחת ברורה: לעולם לא עוד.

ההתנהלות הנוכחית, ההססנות והפוליטיקה סביב גורל החטופים מאיימות למחוק את הזהות הזו. 

העצירה שלי היא הקריאה: אנחנו העם שזוכר את ערכיו.

אנחנו דורשים מכם לחזור להיות המנהיגים של העם הזה.

החזירו את כולם הביתה עכשיו.

חותמים, מפיצים ומשפיעים!