משלבים נכון!!!

חוק החנ"מ 2018 שנועד לכאורה לשלב ולהכיל ילדים עם צרכים מיוחדים נשמע על פניו מבורך,

בואו נבדוק מה יקרה בפועל:

הורים לילדים שימצאו מתאימים למסגרת החנ"מ יוכלו לבחור:

א. מסגרת חנ"מ

ב. מסגרת רגילה עם סל שילוב

כל בר דעת שמבין בחינוך, מכיר את המערכת ותחלואיה: תקציבים, כח אדם, יודע שכל צעד כזה רק יזיק למסגרת בכלל ולילדים בפרט.

ראשית, אנשי חינוך יודעים כמה תהליכים יש לעבור עם הורים בטרם הם מקבלים ומפנימים שיש קושי עכשיו בואו ונחשב על החוק שמאפשר להורה לבחור ולהחליט - במילים אחרות לנהל את המערכת, כשאין לו תמיד הידע או היכולת השיפוטית.

שנית, יש מחסור חמור באנשי מקצוע בגני הילדים, מספר הנרשמים למכללות החינוך הולך ויורד אט אט, אין ממלאות מקום, גנים נפתחים בצוות חסר, כעת בואו נדמיין מסגרת עמוסה ב35 ילדים וביניהם ילדים עם צרכים מיוחדים וקשיים וכולם נאלצים להסתדר עם צוות חסר או במקרים מסויימים ללא גננת כלל.

נקודה נוספת למחשבה - הגננת שלא למדה חינוך מיוחד תאלץ כעת להתמודד עם תחום זר לה, למלא טפסים, תכניות מיוחדות, התאמת מודל שיתאים לקשייו של הילד המשולב, להעניק תשומת לב יתרה לאותו ילד יקר על חשבון מי? נכון...על חשבון שאר ילדי הגן.

ובאשר לסל השילוב??  כבר כיום ללא הכלת החוק גנים רבים עובדים ללא ליווי של פסיכולוג, ילדים עם בעיות רגשיות קשות הנוהגים באלימות כלפי ילדים וצוות לא מקבלים מענה הפותר את הבעיה מיסודה, הכיתות "הקטנות" בבתי הספר לרוב מתגלות כלא יעילות,  יש מחסור בשעות פרא רפואי... וכעת בואו נדמיין עוד ועוד גנים הזועקים לסל שילוב ולא באמת מקבלים, מה יקרה עם אותו ילד הזקוק לו???

מבקשת להדגיש - שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל הינו מבורך בעינינו, אך לשם כך יש צורך בתנאים מגבילים שחייבים להתקיים יחד: שעות נוספות לגננת משלבת לביצוע המטלות שנוספו, צמצום מספר ילדי הגן, בחינת חומרת הלקות, סייעות צמודות במקרים שיש צורך (גם כשנעדרות מהמסגרת חובה לדאוג למילוי מקום), תכנית פרא רפואית קבועה ובעיקר- החלטה מושכלת של אנשי המקצוע בשיתוף עובדי ההוראה וההורה ולא החלטה של ההורה בלבד באיזו מסגרת והיכן ילמד ילדו.

השנה  החל פיילוט במחוז צפון, גננות הצפון מלינות על הנעשה בגנים ומדווחות כי הן קורסות תחת העומס.

הורים ועובדי הוראה - בואו נעצור יחד את המחדל...זו תהיה בכייה לדורות!!!