אל תבנו שכונה בשרידי הטבע של יער השרון

השדה שבתמונה הוא זכר עצוב ויפה ליער השרון (שעד התקופה העות’מאנית, השתרע עבות, מהירקון ועד לכרמל), נותרו ממנו כמה אלונים ועדיין יש בו בשורה, שפע חי-בר, עגורים עוגנים למנוחת לילה, ומקננים בו בזים, חוחיות, אנקורים, ירגזים, בולבולים, שחרורים, כרוונים, חוגלות, שלדגים, דוכיפתים וציפורים רבות נוספות.

בקנה המצוי, שבין השדה החקלאי ובית-הספר הדסים, חיים בשלום קיפודים, נמיות, שועלים, תנים, נחשים, צבי יבשה, ארנבות, דורבנים, גיריות, חולד ואחרים.

מצוק וואדי הופכים לשמורה וכדי לצאת ידי חובה, מוגדרים שטחים זעירים עד כדי גיחוך כשמורות טבע (כמו שמורת הדסים שעולה באש כמעט מידי קיץ), כל היתר, שדות פתוחים וגבעות רכות, הופכים לאתרי בניה ולכבישים רב-נתיביים.

המשרד להגנת הסביבה, אדם טבע ודין, גרינפיס ישראל, החברה להגנת הטבע, המועצה לישראל יפה, המועצה לשימור אתרים, הרשת הירוקה, מרכז השל, קמפוס טבע, קק״ל, רשות הטבע והגנים, EDF, EPA, WWF, אל תניחו שישפכו פה בטון וזפת, הרימו את הכפפה, אל תאפשרו בניה, להיפך, שחזרו את היער והחזירו אליו את הבובאל, הצבי, אייל הכרמל וחתולי הביצה.

אנא חתמו ושתפו

ד״ר שולמית זוננברג

רופאה ווטרינרית

אבן יהודה