שוברים איזו שתיקה?

אנחנו, תלמידות תיכון הראל ממבשרת ציון ירושלים, נחשפנו לארגון "שוברים שתיקה" במסגרת עבודת בגרות באזרחות קוראות לאזרחי מדינת ישראל לצדד ב"חוק העמותות"- זהו חוק שנועד להגדיל את המיסים שמוטלים על ארגונים שממומנים ע"י תרומות ממשלות זרות (הטלת המס בשיעור של 45%). בהתחלה, כשקראנו על הארגון ועל סיבת הקמתו (לטענתם: ליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה צבאית) התעצבנו מאוד, אנחנו מעריכות מאוד את המסגרת הצבאית (צה"ל), ולנו בכל אופן קשה מאוד לשמוע דברים כמו "הצבא לא מוסרי" וכו', אנחנו זוכרות בתחילת העבודה שקראנו את הדברים האלה וזה העלה בנו מחשבות וקונפליקטים רבים, ניסינו להבין את מטרתם, אך ללא הצלחה. לדעתנו הארגון הזה גורם להסתה כנגד צה"ל, ולא רק זה, הוא גם גורם לצה"ל להצטייר בפני מדינות העולם כלא מוסריים. בפרק השני של העבודה נאלצנו להעלות מספר שאלות ולראיין את מייסדי הארגון. בהתחלה כשיצרנו עמם קשר הם התלהבו והודו לנו על תמיכתנו, הם הסכימו לענות על כל השאלות ואף הציעו לנו להגיע לביה"ס ולהרצות בפני הכיתה, אך כשהם הבינו שאנחנו נגד הארגון הם החליטו לא לענות יותר. זה מה שמחזק את טענתנו לגבי הארגון הזה, עם כמה שהוא מעניין זה גרם לנו להבין שאין להם עמוד תווך להסתמך עליו, ברגע שילדות כיתה י"ב מכשילות אותן בשאלות והם יודעים שהם אינם יכולים לענות על שאלות אלה מוכיחים כי לארגון אין עובדות קבועות שהוא מסתמך עליהם. בנוסף, קראנו כתבה שבה דובר צה"ל מדבר על הארגון ושם הוא אומר שהחיילים המשוחררים שמסרו את העדות לא נתנו תאריך מדויק, את שם המבצע ופרטים נוספים ועל כן לא ניתן לאשר ולאמת את הפרטים האלה, כך שכל עדות יכולה להיות שקרית. לדעתנו זה היה האתגר בעבודה- לדעת שהדעות שלנו שונות ונוגדות לחלוטין אחת את השנייה ולמרות זאת, צריך לדעת להתנהל בגישה פלורליסטית ולקבל כל דעה והתאכזבנו שארגון "שוברים שתיקה", שנחשב לאחד הארגונים השמאלנים הגדולים במדינה לא מקבל את דעותינו ואפילו לא רוצה לשמוע אותם. כמה שהערכנו את הארגון הזה בהתחלה, גרם לנו להבין עם הזמן שזה סתם ארגון שנתמך ע"י מעט מאוד אנשים וכל דבר קטן עלול להפיל אותם.היו לנו קשיים אישיים רבים שהם העובדה בעצם שהיינו צריכה לשמוע כל כך הרבה טענות ודברי שקר על הצבא, ולהבין שבאמת קיימים אנשים שיוצאים נגד המדינה והעם שלהם ולא מעריכים אותם כמו שצריך.