העצומה למען השוויות בנטל- שירות ערבים בצה"ל ובשירות לאומי

החל מקום המדינה האוכלוסייה הערבית לא נקראת לצבא  ממספר סיבות:

סיבה הביטחונית - עיקרה בזיקה שמקיימת חלק מהאוכלוסייה הערבית בישראל לעם הפלסטיני ולחלק ממדינות ערב העוינות את ישראל;

סיבה הומניטארית – הטלת חובת גיוס על אוכלוסייה שאינה בהכרח מזוהה עם מדינת ישראל, עלולה

לגרום לפגיעה ברגשותיהם ובמצפונם;

סיבה אידיאולוגית – בהיות המדינה "מדינה יהודית" אין לדרוש מהמיעוט הערבי לגלות נאמנות למדינה ולמוסדותיה, ואילו צה"ל נתפס ככור היתוך של החברה היהודית הישראלית, כנגזר מצביונה המובהק של המדינה.

בנוסף ראשי החברה הערבית מתנגדים לשירות מחשש לבגידה בעם הערבי והצגתם ככנועים למדינת היהודים, פגיעה בתחושת הלאומיות הערבית של הצעירים וכמובן חשש מפגיעה ב"אחיהם" הערבים במהלך השירות.

בשנתיים האחרונות נערכו מחאות רבות סביב השוויון בנטל ומאות אלפים הפגינו בדרישה לצדק חברתי. אחת הסיבות  למחאה הייתה תחושה של חוסר צדק, של אי נשיאה שווה בנטל מצד מגזרים שאינם משתתפים כנדרש בשוק העבודה, ולא משרתים בצבא או בשירות אזרחי. בנוסף כל מערכת הבחירות האחרונה חגה סביב הרצון לקדם את השוויון בנטל החברתי.

אנו כבני נוער שהולכים להתגייס שנה הבאה לצה"ל מאמינים שכל אזרחי מדינת ישראל צריכים לתרום את חלקם בנשיאת הנטל החברתי באמצעות השירות הצבאי או לחילופין השירות הלאומי. המצב שבו צעירים יהודיים נקראים לשירות  ממושך בצבא בעוד צעירים מן המגזר הערבי נפטרים משירות זה ויכולים לפנות ללימודים גבוהים או לתעסוקה עם הגיעם לגיל 18 איננו שוויוני.

כיום לא קיים חוק המסדיר שירות צבאי או שירות לאומי בגדר חובה לערביי ישראל למען הנשיאה בנטל החברתי ולכן אנו דורשים מכנסת ישראל לעגן בחקיקה את שירותה של כלל האוכלוסייה בישראל שייושם בהדרגה.  יש להציב יעדים מספריים ברורים להמשך הגידול במספר המשרתים מן המגזר הערבי בשירות  הצבאי או האזרחי ולחזק את התמריצים החיוביים לשירות זה:

1. יש לפתוח מסלולים מיוחדים במסגרת הצבאית כדי לאפשר שירות נוח התואם את צרכיהם התרבותיים אידיאולוגיים של ערביי ישראל. שירות כזה יגדיל את המוטיבציה של המשרתים מהחברה הערבית ואף ייתן לגיטימציה מלאה לשירות צבאי תוך מענה לנימוקים האידיאולוגיים מוסריים של ראשי החברה הערבית והערבים עצמם.
2. קביעת חובת גיוס לערבים לשירות הצבאי או השירות הלאומי. החלטה זו נובעת מההנחה כי  יהיו אשר לא ירצו לשרת במסגרת הצבאית ולכן יופנו לשירות לאומי רחב העוסק בין היתר בתחום החברה הערבית.

החלטה בדבר פתיחת מסלולים מיוחדים בצבא התואמים את צרכיהם של הערבים תוך חובת גיוסם לשירות צבאי או שירות לאומי  תחלק את הנשיאה בנטל החברתי ותעצים את ערך השוויון אשר עליו מבוססת מדינה דמוקרטית.

מאז הקמתה של מדינת ישראל לא נקראה מרבית האוכלוסייה הערבית לשירות בצה"ל.  עם זאת במהלך עשר השנים האחרונות ובייחוד לאחר הקמת מנהלת השירות האזרחי-לאומי בשנת 2008 חלה עלייה תלולה במספר הצעירים  (רובן המוחלט צעירות) המתנדבים לשירות אזרחי וכיום הוא עומד על 2,911 משרתים בשנה.