נלחמים למען שוויון העדה האתיופית בחברה הישראלית

השנה היא 2019, ואנו בטוחים שהאנשים שנלחמו בשביל שנחייה במדינה הזו לא דמיינו שהחברה שלנו תהיה מלאה בכל כך הרבה גזענות ושנאה.

העדה האתיופית סובלת מגזענות שבאה לידי ביטוי בהקנטות, אלימות פיזית ומילולית מצד המשטרה וגם אזרחים פרטיים, העדה סובלת באפליה במקומות עבודה, בגנים, בתי ספר, וכו.. המחשבה על מה אנשים עברו בשביל להגיע לכאן ביחס לתמורה שאנחנו כעם נותנים להם, מזעזעת אותנו. בתור עם שעבר כל כך הרבה, הר של היסטוריה אנטישמית מאחורינו, שנאת האדם רק על פי מוצאו, פעם בשנה אנחנו עומדים וזוכרים את מה שעוללו לנו כעם, אבל מה קורה אחרי זה? בוכים וממשיכים לעבודה ולא לקבל אדם למשרה על רקע מוצאו? שוטרים מכים ועוצרים כל אדם אתיופי בגלל צבע עורו? ״מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך״ אמרו לנו כשהיינו קטנים, עכשיו אנו מנסים להבין מחדש את המשפט.

״עם״ תמיד הייתה בשבילי מילה שאיכשהו מסמלת אחדות וגיבוש, אולי כדאי להתחיל לחיות ככה, באהבה, בקבלת האחר והשונה, אולי נלמד להסתכל על כל אדם באשר הוא אדם, מבלי לשפוט ולזלזל.

אנו רוצים לפנות למשטרת ישראל והמפכ״ל מוטי כהן בבקשה לטפל בחומרה במקרי אלימות משטרתית שלא כצדק ואף לכפות השתתפות בקורס נגד הגזענות כתנאי להישארות בתפקיד, אנו מאמינים כי המהפכה יכולה לבוא מהחינוך.

חתמו על העצומה וביחד ננסה להוביל לשוויון עדתי ונצעד ביחד למען עתיד טוב יותר!