עצומת עובדי מועצה מקומית שער שומרון, לבית הדין האזורי לעבודה, לעצירת מהלך איחוד הרשויות עד להסדרת זכויות העובדים

אנחנו, עובדות ועובדי מועצה מקומית שער שומרון, פונים אל בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, לקראת הדיון הקרוב בבקשה למתן צו מניעה, בבקשה דחופה, חריפה וחד משמעית, להורות על עצירת כל צעד בלתי הפיך בהליך איחוד הרשויות, עד להסדרה מלאה של זכויותינו ותנאי העסקתנו. 
העתק עצומה זו נשלח גם לשר הפנים, שר האוצר, מנכ״ל משרד הפנים, מנכ״ל משרד האוצר, אלוף פיקוד מרכז, הגורמים הממונים על הליך האיחוד, הנהלות הרשויות והציבור כולו.

איחוד רשויות הוא מהלך כבד משקל, שאמור להיעשות באחריות, בשקיפות, ובתהליך מקצועי ומסודר. בפועל, המהלך המקודם כיום מתנהל באופן שמייצר חוסר ודאות חריף, פוגע בביטחון התעסוקתי של העובדים, ועלול לגרום לנזק חמור לתושבים ולשירות הציבורי.

ייחודיות האיחוד המדובר חריגה וחסרת תקדים, מדובר באיחוד שאין לו אח ורע, שבו רשות (מועצה מקומית אלקנה) המהווה חלק קטן יותר מהרשות המאוחדת נדרשת “לבלוע” רשות גדולה ממנה משמעותית (מועצה מקומית שער שומרון). במצב כזה, חובת ההגינות והשוויון כלפי עובדי שער שומרון אינה המלצה, היא תנאי בסיסי, ולכל הפחות מחייבת יחס שוויוני, ואף מתעדף, לעובדי שער שומרון, שבנו, הקימו וניהלו לאורך שנים מערכות רחבות ומורכבות יותר, בתנאים מאתגרים יותר.

לאורך התקופה האחרונה התקיימו ישיבות משא ומתן והידברות בהשתתפות נציגי משרד הפנים, משרד האוצר, הרשויות המקומיות, ההסתדרות ונציגות העובדים. למרות זאת, ולמרות התחייבות להידברות בתום לב, אין התקדמות אמיתית בסוגיות הליבה. במקביל נמשכת הדהירה לקראת חתימה על צווים והחלטות בלתי הפיכות, לפני שהוסדרו זכויות העובדים, לפני שנבנה מבנה ארגוני, ולפני שסוכמו תנאי המעבר ומתווה פרישה הוגן.

אנו מתריעים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי במתווה המוצג לנו כיום מתקבע מצב בלתי נסבל שבו עובדי אלקנה מוגנים, בעוד שעובדי שער שומרון נדרשים לעבור בחינה אישית, אחד אחד, כדי לקבוע האם “מתאימים” או “נדרשים”. זהו עיוות מוסרי וחוסר שוויון מהותי שאין לו מקום בשירות הציבורי, ואנו מתנגדים לו בכל תוקף.

חמור מכך, הובאו בפנינו אמירות מפורשות לפיהן ישנם תחומים שבהם “אין צורך” בעובדי שער שומרון, ובמשמעות הדברים, עובדים במחלקות שלמות עלולים להימצא מחוץ למערכת כבר מראש. לגבי יתר העובדים, נאמר כי הם ייבחנו אחד אחד על ידי הצד הקולט, ורק לאחר בחינה זו תתקבל החלטה מי “ייקלט” ומי לא. במצב כזה ברור שעובדים רבים יפוטרו, ומשפחות רבות יישארו ללא מקור פרנסה. זו אינה רפורמה, זו פגיעה.

על רקע זה, אין כל סיבה רציונלית או מקצועית לתת עדיפות לעובדים שניהלו מערכות קטנות בהרבה, לעומת עובדים שהקימו מאפס רשות, ניהלו מערכות גדולות יותר והתמודדו עם אתגרים מורכבים יותר. חמור במיוחד כי משרד הפנים מעניק בפועל הגנות לעובדי אלקנה רק על סמך שיוכם הרשותי, מהלך שהוא נעדר בסיס חוקי, והמשרד עצמו הודה כי אין בידיו חוות דעת משפטית שמצדיקה העדפה שכזו. אפליה כזו מחייבת התערבות שיפוטית מיידית, כדי למנוע פגיעה אנושה בעקרון השוויון ובזכויות עובדים.

בנוסף, בדיונים נאמר במפורש כי ראש מועצת אלקנה אינו מחויב להצהרות כלליות שנמסרות בשם משרד הפנים לגבי עובדים שיעברו או לא יעברו, וכי מה שיחייב בפועל יהיה תהליך הייעוץ הארגוני שיגובש. המשמעות ברורה, הסמכויות וההחלטות יהיו בידי הרשות הקולטת בלבד, וכאשר יעמדו מול יעדי תקציב והתייעלות, כל תפקיד שיוגדר כ”מיותר” על פי הייעוץ הארגוני עלול להימחק. מכאן שכל הצגה של פתרון לרוב העובדים היא מצג שווא, כבר כעת מוצהר שאין התחייבות לכבד אותו.
לכן, רק צו מניעה והסדרה מחייבת מראש יכולים למנוע פגיעה בלתי הפיכה.

עוד עולה חשש כבד לכך שבמקביל לפגיעה בעובדים קיימים, תינתן עדיפות לפתרונות חיצוניים או לקליטת עובדים חדשים, במקום השמת עובדים קיימים, בין היתר בתחומים כמו שפ״ע, וכן במקרים נקודתיים שממחישים את האבסורד, כגון קליטת עובדים חדשים לצד התנגדות לקליטת עובד קיים, לרבות סוגיית הרב.

לאור כל האמור, אנו דורשים הבהרה והסדרה מיידית בנושאים הבאים, כתנאי לכל התקדמות במהלך האיחוד:
1. בניית מבנה ארגוני מוסכם, מקצועי ושקוף לרשות המאוחדת, לפני כל חתימה או החלטה בלתי הפיכה. בלי מבנה ארגוני אין בסיס לדיון בכוח אדם, אין ודאות ואין אחריות.
2. התחייבות כתובה וברורה לשוויון מלא בין עובדי שתי הרשויות, ללא העדפה מראש, ללא קליטה אוטומטית של צד אחד וללא הפיכת הצד השני למועמדים לבחינה.
3. הסדרה מלאה ומפורטת של תנאי המעבר, לרבות שמירה על זכויות שנצברו, דרגות, ותק, תנאים סוציאליים והמשכיות תעסוקתית.
4. מתווה פרישה ופיצויים הוגן, ברור ומוסכם לעובדים שלא ייקלטו, ולא תוכנית עמומה שאינה נותנת מענה אמיתי למציאות של פיטורים.
5. שמירה מלאה על זכויות צבורות, לרבות חופשות ויתרות, ולא מחיקה או “תקרות” שמוחקות זכויות של עובדים שצברו אותן כדין לאורך שנים.
6. הגנה מיוחדת על עובדים ותיקים ועל אוכלוסיות מוחלשות, תוך מניעת מצב שבו עובדים מסורים יימצאו מחוץ למערכת בלי רשת ביטחון.
7. הבטחת רציפות תפקודית ושירות איכותי לתושבים, שכן פגיעה בעובדים היא פגיעה ישירה בשירות הציבורי, בחינוך, ברווחה, בתשתיות, בביטחון השוטף ובכל תחומי החיים ביישובים.
8. התחייבות מפורשת שלא יבוצעו פיטורים, צמצומים או הוצאת שירותים לגורמי חוץ, ולא תיקלט מצבת עובדים חדשה, כל עוד קיימים עובדים במערכת היכולים לבצע את התפקיד, ובכלל זה מניעת מצב שבו נמנעת קליטת עובדים קיימים ובמקביל מקודמים פתרונות חלופיים או קליטת עובדים חדשים.

אנו דורשים מבית הדין להורות על עצירת כל ניסיון להוביל לחתימה מהירה על מהלך האיחוד, ולמנוע כל צעד בלתי הפיך, עד להסדרת כל הסוגיות הנ״ל בהליך משא ומתן אמיתי, קצוב, אינטנסיבי, ומגובה בהחלטות מחייבות.

אנו מחזקים את עמדת ההסתדרות, איחוד רשויות, רק אחרי שמסדירים את הזכויות. לא בלחץ, לא בחיפזון, ולא על חשבון העובדים והתושבים.

אם המהלך ימשיך להתקדם בצורה הנוכחית, אנו ניאלץ לנקוט בכל הצעדים הארגוניים והמשפטיים העומדים לרשותנו, כדי להגן על פרנסתנו, על זכויותינו, ועל השירות לתושבים.

אנחנו לא מבקשים טובה. אנחנו דורשים צדק, שוויון, ודאות, ואחריות ציבורית.
 
בכבוד רב,
עובדות ועובדי מועצה מקומית שער שומרון

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה