נהגי תחבורה ציבורית בקריסה

הורדת מס ההכנסה והגדלת נקודות הזיכוי לנהגי האוטובוס של התחבורה
הציבורית בישראל
נהגי אוטובוס של התחבורה הציבורית בישראל עובדים תחת עומס עצום, אחריות כבדה ותנאים שאנשים רבים כלל אינם מודעים אליהם.
רבים מהנהגים עובדים כ־ 12 שעות ביום ולעיתים אף יותר, מגיעים ללמעלה מ־ 300 שעות עבודה חודשיות, כאשר 270 מהן הן שעות נהיגה, מתמודדים עם פקקים, עומסי תנועה, חסימות כבישים, רוכבי דו-גלגלי לסוגיהם, לחץ בלתי פוסק לעמידה בלוח הזמנים ואחריות ישירה לחיי אדם — במשך שעות ארוכות, יום אחרי יום, במשך שנים.
למרות היקף העבודה החריג והשחיקה הקשה, נהגי אוטובוס בישראל ממשיכים לשלם מס הכנסה גבוה במיוחד!
נהג שמגיע לשכר ברוטו של כ־ 24,000 ש"ח — סכום הכולל שעות נוספות רבות, בונוסים, עבודה בשעות חריגות ומשמרות מתישות — נשאר עם כ־ 15,000 ש"ח בלבד נטו, ולרוב אף פחות מזה.
כלומר:
נהגים שעובדים מאות שעות בחודש, תוך שהם מקריבים זמן משפחה, בריאות וחיים אישיים.
 בשל העומס והשעות הארוכות אינם יכולים להחזיק בעבודה נוספת - 
בסוף כל חודש חלק עצום מהשכר נשחק במיסים ובהורדות.
נכון, להיות נהג אוטובוס בתחבורה הציבורית בישראל היא בחירה, אך המחיר הכולל שהנהגים משלמים הוא כבד ולא הגיוני, והגורם העיקרי לשחיקה במקצוע זה.
המטרה המרכזית של עצומה זו היא ברורה:
אנו דורשים ממשרד האוצר, רשות המסים, אגף מס הכנסה ומשרד התחבורה:
הורדת מס ההכנסה לנהגי התחבורה הציבורית בישראל
הגדלת נקודות הזיכוי לנהגים פעילים
הקלות מס משמעותיות על שעות נוספות
הכרה בנהגי התחבורה הציבורית כמקצוע שוחק

חייבים להבין שנהגי התחבורה הציבורית מתמודדים מדי יום גם עם מציאות קשה מצד חלק מהנוסעים:
כ 50%- מהנוסעים אינם מתקפים רב־קו ואינם משלמים בפועל על הנסיעה – זה פוגע בתקציב המדינה להוספת קווים חדשים ושדרוג התחבורה הציבורית בישראל
נהגים נאלצים להתמודד עם רעש והפרעות בזמן הנהיגה – נוסעים מדברים בטלפון בקול רם, או זה עם זה ,דבר שמוציא את הנהג מריכוז בנהיגה.
נוסעים אוכלים, שותים ומשאירים לכלוך שהנהג נאלץ לנקות בסיום המשמרת – משאירים שקיות של חטיפים, בקבוקי שתיה, ניירות, קליפות גרעינים ומסטיקים מודבקים לכיסא. כן, הנהגים נאלצים לאסוף את הכל כדי שהאוטובוס יהיה נקי לרווחת הנוסעים כי אין מנקים ! כי אין תקציב לזה.
קיימים מקרים רבים של ונדליזם והשחתת ציוד – ריפוד קרוע על הכיסאות, קשקושים בטושים, יריקות על החלונות, תלישת ידיות אחיזה, שבירת תריס המזגן מעל המושבים ועוד.
נהגים רבים סופגים קללות, איומים ואף אלימות פיזית- הרבה מהנהגים שותקים, כי רק רוצים לחזור הביתה בשלום. הרבה מהמקרים לא מתועדים ולא מגיעים לגורמי האכיפה כי אין אכיפה.
נכון, להיות נהג אוטובוס ציבורי זו בחירה, ומתוך הבחירה הזו הנהגים ממשיכים לעבוד במסירות ולהחזיק את התחבורה הציבורית בישראל פעילה.
יחד עם זאת, יותר ויותר נהגים עוזבים את הענף, ופחות אנשים מוכנים להיכנס למקצוע בתנאים הקיימים כיום.
ידוע שכיום, מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור חמור בנהגי אוטובוס .
ואם המדינה באמת רוצה להציל את התחבורה הציבורית — היא חייבת להתחיל בנהגים.
הורדת מס ההכנסה והגדלת נקודות הזיכוי לנהגי התחבורה הציבורית אינן "הטבה" — אלא צעד הכרחי לחיזוק מקצוע חיוני שמחזיק את המדינה כולה בתנועה.
ללא נהגים — אין תחבורה ציבורית, ללא תחבורה ציבורית – יש פקקים, עומסים, לחץ והרבה יותר תאונות דרכים.
והגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק להתעלם מהאנשים שמסיעים את האזרחים מדי יום!

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה