סוגיית הסמים כפי שמוצגת בתקשורת, ולעומת זאת כפי שמוצגת בחוק

התקשורת אינה שמה דגש על החומרה בשימוש בסמים, אלא על נושא אחר בהתאם לסיפור התקשורתי.היא לא מדגישה את נושא הסמים עצמם כחומרים שמזיקים לגוף ופוגעים בבני האדם.היא בונה מציאות שונה מהאיסור על פי החוק כלפי סוגיית השימוש בסמים.

כבר משנת 1988 נחקקה פקודת הסמים המסוכנים. על פיה קיים איסור של שימוש והחזקת סמים בישראל מסיבות שונות. אך למרות החוק, התקשורת במדינת ישראל לא שמה דגש על הסיבות לאיסור שימוש בסמים ועל הנזק בעישון סמים. בכתבות רבות התקשורת מציגה את השימוש בסמים כדבר חיובי, במיוחד במקרים של חולים. היא מציגה כי המדינה פוגעת בזכות הרפואית של תושביה משום שהיא מונעת מהחולים שימוש בסמים. . התקשורת מציגה את הסמים באור חיובי, ואת המדינה שלא מאפשרת שימוש בסמים באור שלילי.

התקשורת יוצרת מציאות שבה הסמים מוצגים באור חיובי, כתרופה מצילת חיים, בניגוד למשרד הבריאות שמוצג באור שלילי כמי שמונע את השגת התרופה. הדרך שבה היא מציגה את הדברים משפיעה על הקוראים. התקשורת מדמה את המציאות עבור הקוראים הנחשפים למידע ועל המתרחש באמצעות התקשורת. כתוצאה מכך הם רואים את המציאות כפי שהתקשורת מציגה- את הסמים באור חיובי.

כמו-כן התקשורת מציגה הצעות שונות ביניהם הצעות חוק של דמויות ייצוגיות שמפחיתות מהבעיות שהסמים יוצרות ומהסיכונים שלהם. עצם העובדה שדברים כאלו נאמרים על ידי חבר כנסת, והפרסום של זה בתקשורת, מראים על החלשות ה"מעמד" המסוכן של הסמים.הציבור יכול לראות בהצעות חוק, שמתפרסמות באמצעי התקשורת, כמסרים על העתיד הקרב. הם רואים בהצעות החוק כהפחתה בחומרה בסוגיית הסמים בעיני המדינה, בעיני התקשורת ומוסדות הפיקוח ובעיני הציבור. התקשורת מציגה דמויות ייצוגיות ומכובדות שתומכות בשימוש בסמים ובכך משפיעה על דרך החשיבה של הציבור בנוגע לסמים.

הציבור רואה בעקבות פרסומי התקשורת כי אין החמרה ופיקוח אוכף על נושא הסמים ובכך מפחית מהערך של הסיכונים והנזקים שהסמים יכולים לגרום. למרות המדיניות של הממשלה באיסור השימוש בסמים ובהחזקה של סמים, התקשורת מציגה בפני הציבור כי הפיקוח של המדינה בנושא זה רופף. היא מפחיתה מהחומריות של הסמים, מהנזקים ומהסיכונים שבהם. הציבור שנחשף למידע של התקשורת מקבל רושם כי הסמים הפכו לנושא שעובר על הסדר הציבורי ושהפיקוח עליו מועט. בצורה כזו, הסמים עצמם נראים בעיני הציבור בצורה שונה. הם רואים את המאבק שנעשה בתחום על ידי גופים שונים: גופים פרטיים וגופים ממשלתיים באמצעות כלי התקשורת ובכך רואים את הסמים באור חיובי יותר. התקשורת בונה מציאות שונה מהדרך שבה הסמים מוצגים על פי החוק.

אנו קוראים להצגת חומרת סוגיית הסמים בתקשורת כפי שהיא מצויה בחוק. אנו קוראים למניעת הבלבול וחוסר ההבנה של האזרחים במדינת ישראל, המקבלים מצד התקשורת אחיזה רפויה וקלילה בענייני סוגיית הסמים, ואילו מצד החוק אחיזה חזקה וברורה כביכול, שאינה באה לידי ביטוי בתקשורת ויוצרת בלבול וחוסר הבנה- ובעקבות כך עבירה על החוק.