זכויות כלואות של בנות זוג וילדים

נייר עמדה לוועדה לשוויון מגדרי בנושא סיוע לבנות זוג של הלומי קרב 15.1.26

"זכויות כלואות" של נשים נשואות, בהליכי פרידה וגרושות מנכי צה"ל

קיים כשל מערכתי ברפורמת "נפש אחת". למרות שהמחוקק הכיר בזכויות בנות הזוג והילדים ובפגיעתם המשנית, והגדיר סל מענים עבורם, מימוש הזכויות תלוי לחלוטין ברצונו של הנכה. כל עוד הנכה אינו מבקש לממש זכויות אלו ואינו פועל לבקש החזרים - לא ניתן לחייבו. משמעות הדבר שכל הזכויות המגיעות לאישה ו/או לילדים אינם ניתנים למיצוי והן נשארות "כלואות" באגף השיקום.

התלות המוחלטת ברצונו של הנכה למימוש זכויות האישה והילדים הופכת לאלימות כלכלית של ממש בנקודות חיכוך:

• במהלך חיי הנישואים - כשהבעל מאושפז ו/או בתקופה שהוא נבצר תפקודית. 

• בתהליכי פרידה או גירושין.

 

 

 

האישה היא הגורם המתפקד והעוגן של הנכה. במציאות החיים המורכבת היא זאת שפועלת לתת מענה לצרכיו ודואגת לטובת הילדים, היא זאת שמממשת בפועל את הזכויות, ועומדת מול גופים, מוסדות וארגונים שונים. לרוב היא גם הגורם המלווה את הנכה – ולמרות תפקיד זה, אין לה מעמד כלשהו מול אגף השיקום, גם כשמדובר במימוש זכויותיה שלה או של הילדים.

המורכבות המשפחתית משפיעה על העצמאות הכלכלית של האישה בתקופת הנישואין והופכת אותה לתלויה בתגמולים המשולמים לנכה, לרבות זכויות ילדים, האישה עצמה ותגמולים/מענקים המשויכים למשפחה. 

במריבות, בתקופות משבר או בהליכי גירושין, זכויות הילדים הופכות להיות כלי סחיטה וניגוח ביד הנכה. וכל זאת דווקא בזמן שמתעורר צורך גדול להקל ולתת מענה למצוקות הקטינים – דווקא אז הנגישות למימוש הזכאות נחסמת והופכת לכלי בידי הנכה, עד לכדי אלימות כלכלית.

בנות הזוג הן הראשונות להיפגע, והן מאבדות את הזכאות לקבלת מענה וטיפול ביום שאחרי הגט. כל זה קורה מכוח תקנות שנועדו להיטיב עמן, אך הן נותרות כלואות בידי הנכה שמהות הפגיעה שלו היא נפשית וחוסר תפקוד, כשנכותו ממשיכה לפגוע בה ובילדים גם ביום שאחרי הגירושין.

השלכות המצב הקיים על בת הזוג:

1. בתוך הזוגיות היא מוחלשת כלכלית וללא רשת ביטחון לרגליה.

2. היא תוותר על קידום והתפתחות מקצועית לטובת הטיפול בבעל הנכה ובילדים.

3. היא תתמודד עם טראומטיזציה משנית וזקוקה לטיפולים נפשיים רבים.

4. היא תצא מהנישואין פגועה וחבולה נפשית, רגשית וכלכלית.

5. היא תוותר על לימודים ומסלול קריירה לטובת משרת אם חלקית.

6. כושר ההשתכרות שלה ייפגע בצורה קשה.

7. במקרים רבים היא תפוטר ממקום העבודה ותיפלט ממעגל התעסוקה.

8. היא תיוותר ללא הגנה וללא רצף טיפולי ביום שאחרי הגט. 

9. בהתאמה – הזכויות הסוציאליות שלה ייפגעו, לרבות הפרשות לקרנות השתלמות ופנסיה, ובגיל השלישי היא תאבד את הביטחון הכלכלי.

נדרש כאן "חישוב מסלול מחדש" שיעניק לנפגעים המשניים ישות עצמאית ונפרדת במימוש זכויותיהם, כדי להבטיח שהשיקום שלהם לא יהיה כפוף למצבו הנפשי ו/או לרצונו הטוב של הנפגע העיקרי. הילדים לא בחרו את המצב הזה והזכויות שלהם לא צריכים להיות תלויות במצב הרוח או במקום הפיזי של הפצוע.

ובראייה לטווח ארוך – נוצרת הסללה של הילדים לדור שני של מצוקה ועוני וגלגול הבעיה לפתחם של משרדים אחרים.

 

---

הצעות לשינוי וחשיבה מחודשת:

1. מתן מעמד לבת הזוג בפניות מול אגף השיקום.

2. שיוך זכויות הילדים: זכויות כגון טיפולים רגשיים, קייטנות, צהרונים, חונכות, פנימיות, לימודים ומענקים, יהיו משויכות לילדים. אופן המימוש שלהן יתאפשר על ידי אחד מההורים – האבא או האמא.

3. מימוש עצמאי לבת הזוג: מימוש הזכאויות והטיפולים לבת הזוג יתאפשר ללא תלות או הסכמה של הנכה, וההחזרים יבוצעו ישירות לחשבון בת הזוג, לחשבון המשלם, או לספק כנגד חשבונית.

4. הגנה על זכויות משפחתיות: זכויות כגון סיוע בשכר דירה יהיו מוגנות ושייכות למשפחה. אופן מימושן יהיה על ידי שני בני הזוג יחד, ובמקרה של אי הסכמה – באמצעות בת הזוג.

5. צמצום חיכוך לאחר גירושין: מזונות קטינים ומדור ישולמו ישירות מתגמולי הנכה לחשבון האישה הגרושה. כמו כן, יועברו החזרי מחציות (חינוך/רפואי) ומענקי ילדים לחשבון האם בהתאם לאופי המשמורת.

6. סל שיקום נפשי: אישה בפרידה או לאחר גירושין תהיה זכאית לסל הכולל טיפול וליווי רגשי עד 3 שנים מיום הגירושין.

7. מענק הסתגלות: נשים המתגרשות מהלומי קרב יהיו זכאיות למענק שיקום והסתגלות וסל שירותים למעבר לחיים עצמאיים.

8. זכויות לילדים בוגרים (18+): יתאפשר מימוש זכויות (טיפולים, לימודים, מענקים) ללא צורך בהסכמת הנכה, כשההחזרים מבוצעים ישירות לחשבון הילד.

9. מענה להעברה בין-דורית: יתאפשר מימוש סל טיפולים/מענקים שלא נוצלו עד גיל 44, בשל אופי הפגיעה ותהליכי ההבשלה המאוחרים. הסל יורחב לקבוצות תמיכה, ייעוץ זוגי והדרכה הורית.

10. גמישות בקריטריונים: הקריטריונים לסוגי המטפלים עבור בנות הזוג והילדים יהיו פחות נוקשים, לפחות במתווה של קבלת החזרים.

11. הגנת זכויות לאחר פטירה: "אורך חיי המדף" של זכויות הילדים לא יפוג במקרה של פטירת הנכה, ומימושן יתאפשר על ידי בת הזוג או הילדים הבוגרים.

הדרך לתיקון ולשינוי חקיקתי:

• התאמת התקנות לרוח החוק המאפשרת מימוש זכויות נשים וילדים באופן אישי (למשל באמצעות אחד האפוטרופוסים הטבעיים).

• תיקון ושיפור סעיף 93 לחוק הנכים, כך שקצין תגמולים יוכל להבטיח את העברת התגמולים לבני המשפחה שהנכה חייב במזונותיהם.

• תיקון סעיף 39 והתייחסות לבנות הזוג בזמן נישואין ו-3 שנים לאחר הגירושין.

• הצעת חוק חדשה שתעגן את זכויות הנשים והילדים כזכויות נפרדות ועצמאיות מזכויות הנכה (בדומה למודל מענק ההסתגלות וסל השירותים הניתן לנשים ששהו במקלט).

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה