העם היהודי מתנגד לשלילת חוקיותה של המדינה היהודית על ידי האו"ם

מבוא

בכינוי פלשתינה, שפירושו ארץ-פלשתים, עשו הרומאים שימוש, לפני הבריטים, על מנת למחוק מהמפה הפוליטית את השם ארץ-ישראל. בשנת 1947, קבעה ההחלטה 181 של העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות כי יש להקים בפלשתינה שתי מדינות ארצישראליות (פלשתינאיות) : אחת יהודית ואחת ערבית. פירושו של דבר : ההחלטה 181 של ארגון האומות המאוחדות נתנה לכינוי פלשתינה משמעות גיאו-פוליטית, המיוחסת לשטח שבין נהר הירדן ובין הים התיכון (מערב ארץ-ישראל התנ"כית).

תוכן העניינים

בשנת 1947, העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות קיבלה את החלטה 181 לחלוקת ארץ-ישראל המערבית לשתי מדינות ארצישראליות : אחת יהודית (יהודה) ואחת ערבית (ערב). באותה החלטה, לארגון האומות המאוחדות קבע כי בארץ-ישראל יהיו שתי אזרחויות : אזרחות יהודית לבני הלאום היהודי ואזרחות ערבית לבני הלאום הערבי. מדינות ערב סירבו לקבל את הקמתה של מדינת ערב הארצישראלית לידה של מדינת יהודה הארצישראלית.

בשנת 1948, דוד בן-גוריון הקים את מדינת ישראל, כאשר באזרחותה הישראלית נכללו בני הלאום היהודי ובני הלאום הערבי.

בחודש ספטמבר/2011, העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות אמורה לקבל החלטה להכרה ברפובליקת ארץ-ישראל הערבית הקובעת בחוקתה כי כל ארץ-ישראל המערבית (מנהר הירדן עד הים התיכון), הכוללת את הטריטוריה הישראלית, מהווה את ההטריטוריה הלאומית הארצישראלית. מדובר על החלטה שמהווה הפרה של החלטה קודמת, היא החלטה 181, לאחר ובהחלטה 181 נקבעו הקמתן של שתי מדינות ארצישראליות : יהודה וערב, במקום מדינה ארצישראלית אחת : רפובליקת ארץ-ישראל.

להחלטה שאמרה להתקבל על ידי העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות, בחודש ספטמבר/2011, גבולות 1967 אינם רלוונטים, לאחר וחוקתה של רפובליקת ארץ-ישראל הערבית קובעת כי ארץ-ישראל המערבית מהווה יחידה טריטוריאלית שאינה ניתנת לחלוקה.

חוקתה של רפובליקת ארץ-ישראל גם קובעת כי כלל האזרחים הישראלים, בני הלאום הערבי, מהווים חלק בלתי-נפרד של העם הארצישראלי.

מדינת ישראל אינה נמצאת לידה של ארץ-ישראל אלא בתוך ארץ-ישראל. תוקף חוקייה של רפובליקת ארץ-ישראל נועד לארץ-ישראל המערבית כולה.

העקרונות המשפטיות הבינלאומיות, בהחלטה שאמורה להתקבל בארגון האומות המאוחדות, בחודש ספטמבר/2011, שוללות את חלוקת ארץ-ישראל המערבית מהעובדה שחוקתה של רפובליקת ארץ-ישראל הערבית הופכת את ארץ-ישראל למדינה אחת תחת שלטון ערבי.

הפיכתה של ישראל למדינה בלתי-חוקית תתבטא ביצירת הסתירה בין החקיקה הארצישראלית של רפובליקת ארץ-ישראל הערבית ובין החקיקה הישראלית של מדינת ישראל.

במקרה הזה מדינות רבות עלולות ללכת בדרכה של וונצואלה שניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל והעבירה את שגרירותה לרפובליקת ארץ-ישראל הערבית.

מדובר על מגמה שבסופו של דבר תגרום לנזקים דיפלומטיים, כלכליים ובטחוניים עצומים למדינה היהודית ולמשבר עמוק בחברה הישראלית.

הצעד החוקתי למניעת שלילת חוקיותה של המדינה היהודית עקב ההחלטה של ארגון האומות המאוחדות בספטמבר/2011בהתאם לתורת המשפט הבינלאומי ובהתאם לתורה המשפט החוקתי, במקרה שבו עקרון של שתי מדינות לשני עמים, שנקבע בהחלטה 181, מתבטל כתוצאה מאופיה החוקתי של רפובליקת ארץ-ישראל הערבית, הדבר דורש מממשלת ישראל לבקש לארגון האומות המאוחדות להכיר, גם כן, במדינת ישראל כרפובליקת ארץ-ישראל היהודית, לאחר אישורו של חוק יסוד הנוגע בדבר על ידי כנסת ישראל.