מיון פסולת עירונית במרכזים עירוניים ומיחזורה וביטול פחי אשפה מעורבים

העצומה מופנית למשרד להגנת הסביבה. אנו תומכים במיון של פסולת עירונית במרכזים עירוניים ומיחזורה וביטול פחי אשפה מעורבים. יוצבו לשם כך עובדי עירייה במרכזי המיחזור מספר שעות ביום ויסייעו לתושבים (גם לעובדים זרים ותיירים) במיון פסולת לקראת מיחזורה. העצומה היא לא על הטמנת פסולת פיראטית או שריפתה, לא על זריקת פסולת במקומות אסורים, אכיפה וענישה ולא על פסולת בניין או פסולת חקלאית. 

ראשית, מסקר שנערך על ידי חברת Sensoneo בשם GWI25 - Global waste index 2025 מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון עם ציון אפס מבין שלושים ושמונה מדינות ה-OECD. על פי הנתונים אזרח ישראלי מייצר בשנה בממוצע 650 קילוגרם פסולת כאשר 524 קילוגרם מוטמנים ומהווים שיעור של שמונים אחוז בקרוב. חלק ניכר מהציבור אינו מעריך את מה שמיוצר או לוקח עליו אחריות ואנשים משליכים לפח או משאירים לצידו חפצים יקרי ערך כמו ריהוט, ביגוד, מכשירי חשמל, מזון טוב שתאריך תוקפו חלף או לא, ספרים, משחקי ילדים וגם קרטון שלא אמור להיות שם אלא בקרטוניה, אריזות פלסטיק, פחיות ופסולת אורגנית. זאת בניגוד לציווי שקיבלנו מחז"ל - בל תשחית. רבים רואים בארץ ישראל מקום קדוש והטמנה של פסולת באתרי ההטמנה השונים, מלבד המפגעים הסביבתיים שיפורטו בהמשך, מקטינה את שטח המדינה האפקטיבי.

אחד מאתרי ההטמנה הגדולים בארץ לפסולת מעורבת ("ביתית") הוא אתר אפעה השוכן בסמוך לאתרי כריית החול במישור רותם בדרום. הוא משרת למעלה מחמישים רשויות מקומיות ומשמש להטמנת פסולת מעורבת בהיקף של כ-10000 טון ליום!. הובלת האשפה לאתר מתבצעת חלקה באמצעות משאיות וחלקה באמצעות רכבת אשר מגיעה עד למסוף צפע הסמוך לאתר. ראוי לציין שבתשתית התאים מותקנות מערכת איטום המונעת חלחול תשטיפי פסולת אל התת קרקע ומערכת לאיסוף וטיפול בתשטיפים.

"בתמצית, בישראל מטמינים באדמה את רוב הפסולת, ולצד שלל בעיות שהפרקטיקה הזאת יוצרת - עד סוף השנה אמור "לאזול" השטח שיכול לשמש להטמנה. המשבר, אם כן, מעבר לפינה." (בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה, גלובס, 5.2.26). "בישראל מיוצרים מדי שנה כ־6 מיליון טונות פסולת עירונית, 7 מיליון טונות פסולת חקלאית ו-6 מיליון טונות פסולת בנייה, כמות שגדלה בכ־5% מדי שנה. מרבית הפסולת מועברת להטמנה בקרקע ורק 16% ממוחזרת. הטמנת הפסולת גורמת זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, ואלה בתורם מובילים להתחממות אזורית וגלובלית. למעשה, בשנת 2015 נפלטו כ־5 מיליון טונות גזי חממה מפסולת מוצקה בישראל, שהם כ־7% מכלל פליטות גזי החממה בישראל. כמו כן, הטמנת הפסולת מובילה גם לזיהום הקרקע וזיהום מקורות המים. וכמובן, ישנו העניין הנדל"ני: הטמנת הפסולת דורשת שימוש בשטחי קרקע רבים, ואלה משאב שהולך ומתייקר בישראל." (שם).

יפן ממוקמת במקום הראשון בסקר הנזכר למעלה עם ציון מאה. "שיטת השלכת הפסולת והמיחזור ביפן שונה מאד מהשיטה בישראל. בישראל אנחנו רגילים שיש פחים שכונתיים בהם יש הפרדה לסוגים שונים של פסולת (אמנם לא בכל מקום). לעומת זאת, ביפן יש ימים מוגדרים בשבוע שבהם מוציאים סוג מסויים של פסולת לנקודת איסוף שכונתית. למשל, ביום רביעי עד 8:00 אני צריכה להוציא את השקית עם כל מיחזור הפלסטיק של השבוע – רק אז אני יכולה לזרוק את הפלסטיק. הימים משתנים בהתאם לסוג הפסולת (פסולת רגילה לשריפה, פלסטיק, פחיות וכו') ויש שקיות זבל מיוחדות שרק בהן אפשר לזרוק את הפסולת (כך לפחות בקיוטו)." מספרת מחברת המאמר. (מיחזור ביפן: לאן מגיעה הפסולת של היפנים?, blue-vagabond.com, בתאריך 26.7.19). עם זאת שיטת פינוי זו יוצרת קשיים לתיירים ועשויה ליצור קשיים לעובדים זרים שלא מורגלים לכך. "במשך עשרות שנים יפן נהנתה ממוניטין של אחד המקומות הנקיים בעולם וכל זאת כשכמעט אין בה פחי אשפה ציבוריים. אבל זרם של תיירים, שיא של 42.7 מיליון בשנה שעברה, מערער את "שיווי המשקל" של ניהול הפסולת. באזורים עמוסי תיירים, השלכת הפסולת עולה על גדותיה, וחלק מהרשויות המקומיות מתחילות לחשוב מחדש על ניהול הפסולת. לפי סקר חדש של סוכנות התיירות של יפן לפני קשיי שפה או צפיפות, היעדר פחים הוא הבעיה המרכזית שתיירים מציינים. עבור חלקם זו אפילו "תופעה" שראויה לתיעוד. יפנים בדרך כלל נושאים איתם את האשפה עד שהם חוזרים הביתה. ביפן ציפו מתיירים להתאים את עצמם ל"תרבות האשפה" המקומית. אבל ככל שמספר המבקרים גדל, זה התברר כלא מציאותי. מעט הפחים שכן קיימים מתמלאים במהירות וגולשים החוצה." (תיירים ביפן תוהים: לאן נעלמו פחי האשפה?, גלובס, 7.2.26). 

יתר על כן חוק למיון פסולת עירונית במרכזים עירוניים ומיחזורה וביטול פחי רחוב מעורבים יקל על חקיקת חוק למניעת זריקה של מזון. בשנת 2024 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון בשווי של 26.2 מיליארד ש"ח, המהווים 39% מהמזון המיוצר בישראל - שווה ערך ל־1.3% מהתוצר הלאומי. (לקט ישראל). 

אמנם מיון הפסולת ידרוש הרתמות של הציבור לשם כך והרגלתו בנוהגים חדשים אבל מאמץ נוסף זה ישתלם גם כלכלית וגם ישפר את הרווחה הנפשית של התושבים משום שהתנהגות לא נכונה גורמת לסבל. מבחינתנו סילוק פחי אשפה מעורבים, מיון רוב הפסולת העירונית במרכזי מיחזור עירוניים בעזרת עובדי עירייה ומיחזור האשפה זה הפתרון לבעיית ההטמנה. אנו מבקשים מהמשרד להגנת הסביבה לפעול בהקדם ליישום הקריאה בעצומה זאת.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה