למה הבוחן הוא הגורם היחיד בקביעת תוצאות הטסט?

שלום רב,  לאחרונה שמתי לב לתופעה מעניינת, לאחרונה כשאני עדיין תלמידה לנהיגה. ישנן מדינות בעולם בהן מבחני הנהיגה עוברים כמו מבחני מיון קפדניים- עם הנבחן במכונית נמצאים הגורמים החשובים- כמו הבוחן כמובן וגם המורה של הנבחן. אך זה לא הכל, אלא שבמכונית המבחן ממוקמות גם מצלמות המאפשרות לבקר את הטסט משלל בחינות, הן מבחינת הנהיגה של התלמיד, הן ממצב התנועה בכבישים והן מבחינת מעשיו של הבוחן. הגורמים האלה מאפשרים לבקר את הנהיגה ואת דרך השיפוט של הבוחן גם לאחר הטסט עצמו. ואילו בישראל הדרך המקובלת היא: 2-3 תלמידים מפוחדים במכונית ובוחן סובייקטיבי. אין איש מלבד התלמידים והבוחן הנמצא איתם במכונית והתלמידים נתונים לחסדיו. ברוב המקרים הבוחן מוצא סיבה להכשלת הטסט, וכמובן שהוא תמיד צודק כי אין כל דרך להוכיח שהוא טועה. מילותיהם של התלמידים לא יעזרו כי הוא האיש החשוב (והיחיד!) ש"מבין" בנהיגה.

ראשית, גם נהג עם וותק של 20 שנה לא תמיד נוהג באופן אידיאלי, וברור שנהג חדש לא ינהג בהתחלה ברמה של נהג ותיק. ואת הוותק ניתן לרכוש רק עם מאות שעות נהיגה עצמית והתמודדות לבד עם הקשיים בדרך.

שנית, יש מקרים שלא התלמיד שנוהג במכונית הוא האשם, אלא הנהגים מסביב שלא מספיק סבלניים לנהג ה"כמעט" חדש, ובגללם שלא בצדק הנבחן חוטף בלימה וכשלון בטסט.

ההצעה שלי היא- לדאוג לבקרה נוספת על הטסט: הצבת מצלמות במכוניות לזמן המבחן ולדאוג שהמורה לנהיגה תמיד יימצא במכונית עם הנבחן כדי שאנחנו הנבחנים העכשוויים, והנבחנים שיבואו אחרינו, נוכל לממש את זכויותינו ולדאוג לצדק בשיפוט של הטסטים.