קריאה להקמת מערך יחסי ציבור לישראל

תקציר

כן, התקשורת אנטי-ישראלית והתקשורת מוטית. כן, קשה לנו להבין מדוע העמדות כלפי ישראל בעולם הן כפי שהן. יחד עם זאת, התקשורת הבינלאומית ודעת הקהל העולמית הינן זירה שאסור לנו להתעלם ממנה, זו זירה חשובה מדיי. יש לה השפעה ישירה על משך הזמן שניתן לנו לנהל מבצעים צבאיים, כמו גם משמעויות כלכליות משמעותיות. על הממשלה להתייחס אליה כאל שדה קרב ממשי, ולהקצות עבורה די משאבים ותקציבים. למרבה הצער, התפקוד שלנו בזירה זו, במהלך המבצע בעזה, לא היה מספיק טוב. זה כאילו שאנחנו נלחמים במלחמה ללא צבא.

בעצומה זו אנו מבקשים מממשלת ישראל להקים ועדה רשמית, שמורכבת מפוליטיקאים, עיתונאים, אנשי יחסי-ציבור, ואנשים אחרים בעלי כישורים רלוונטיים, שתסייע להקים מחלקת יחסי-ציבור ראויה למדינת ישראל. כזו שתוכל להילחם עבור ישראל בתקשורת העולמית. אחרי הכל, "חיים ומוות ביד הלשון".

דעת הקהל העולמית

קיימות סיבות רבות לבעייתיות שביחס התקשורת הבינלאומית לישראל: אנטישמיות, מיעוטים מוסלמים גדולים בארצות המערב, העוצמה המסחרית של המוסלמים, תמיכה ב”אנדרדוג” וכו'. אסור שאלו יהוו תירוצים לתפקוד שלנו בזירה זו, שאינו טוב דיו. עלינו לשנות את צורת החשיבה שלנו, ולהבין שמדובר בשדה קרב. הצבא לעולם לא יקבע שאין טעם לנסות, כי כל העולם נגדנו. ראשי הצבא יאמרו: "כל העולם נגדנו. אז איך אנחנו מנצחים?". ניצחון אין משמעותו שכל אדם בעולם יסכים איתנו. עלינו להבין כי דעת הקהל העולמית אינה גורם אחד, אותו יש לשכנע. היא מורכבת ממיליונים רבים של אנשים. חלקם תמיד יהיו נגדנו. חלקם תמיד יהיו בעדנו. אבל רוב האנשים נמצאים איפשהו באמצע. רבים מהם פתוחים לשמוע את הצד שלנו בסיפור, וגם מעוניינים בכך. האם אנחנו מגיעים אליהם? אני חושש שלא. אני גם לא בטוח שאנחנו מגיעים אל אלה שכן תומכים בנו. למעשה, אנו עדים לירידה בתמיכה בישראל בקרב יהודים בחו"ל, בשנים האחרונות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמצב זה יימשך, מפני שאנחנו מפסידים במלחמה הזאת.

המלצות לנושאים שכדאי שהוועדה תבחן

אני לא איש מקצוע בתחום התקשורת או יחסי הציבור. יחד עם זאת, במהלך המבצע, הבחנתי במספר נקודות לשיפור, אותן אפרט להלן:

• מסרים ברורים – מה היו המסרים האסטרטגיים והטקטיים שממשלת ישראל רצתה להעביר לתקשורת? כיצד מסרים אלה משתלבים במסרים האסטרטגיים והטקטיים שלנו בזמנים של שיגרה? האם יש לנו מסרים כאלה בזמנים של שיגרה? היו לפחות שלושה מסרים פרו-ישראליים בזמן המבצע: ישראל נלחמת מלחמה צודקת; חמאס עושים שימוש במגן אנושי; התקשורת העולמית לא מציגה את התמונה השלמה. ישנם תומכי-ישראל רבים ברחבי העולם, יהודים ולא יהודים. איזה מסר הם אמורים היו לנסות להעביר? מה היה הקו הרשמי של ממשלת ישראל? הפלשתינאים מבינים את החשיבות שבמסר יחיד, פשוט וברור. המסר שלהם הינו שהישראלים הם רעים, גונבים להם את האדמות או הורגים אותם. הפלשתינאים ותומכיהם משתמשים במסר הזה במשך שנים, בזמנים של שיגרה כמו גם בזמנים של קונפליקט. לכן הוא מצליח כל כך. האם יש גוף מרכזי שאחראי על יחסי הציבור של ישראל, על פיתוח מסרים אסטרטגיים וטקטיים ברורים? אם לא, מדוע?

1.  

• גיבוש המסר של ישראל  

1. האם הנציגים של ישראל יודעים כיצד להציג אותה בדרך הטובה ביותר, במגוון של מדינות ורשתות? נראה שלא. האם יש לנו ייעוץ בתחום יחסי הציבור, במסגרתו אנשי מקצוע מתחום יחסי הציבור מסייעים לגבש, ולהתאים לנסיבות המשתנות, את המסר שישראל רוצה להציג? האם ממשלת ישראל ערכה קבוצות מיקוד במדינות זרות, על מנת להבין כיצד נכון להציג את המסר של ישראל? יש לזכור כי מסר שהותאם לציבור האמריקאי, יתקבל באופן שונה בקרב הציבור האנגלי. האם אנחנו מודעים להבדלים כאלה? שיטות מקצועיות יכולות לסייע לנו להבין את ההבדלים, ולהתאים טוב יותר את המסר שלנו.

• הצגת המסר של ישראל

1. במהלך המבצע, נציגים ישראליים נתפסו לא מוכנים על ידי מראיינים תוקפניים בטלוויזיה. מה נעשה על מנת להפחית מקרים כאלה למינימום? לדוגמא, האם יש צוות מומחים שמנתח את כל הראיונות הקודמים של מראיין מסוים, במטרה להבין איך הכי נכון לענות לו, ואיך להציג בפניו את המצב בישראל? האם מנתחים את כל הראיונות, במטרה למפות מגמות חדשות, או שאלות קשות? והאם יש גוף מרכזי שמגבש תשובות, שמתאימות למסר האסרטרטגי והטקטי שישראל רוצה להציג?

1. להשתמש בסניגור הטוב ביותר לישראל
2. האם מוודאים שהדוברים של ישראל מותאמים לסביבה התקשורתית הספציפית? האם עושים שימוש בנציגים שמדברים במבטא המקומי, ושמבינים את הניואנסים בשפה המקומית? האם מנסים להיעזר במקומיים, היכן שאפשר לעשות זאת? האם נכון להיעזר באוסטרלי, או במישהו עם מבטא אמריקאי, כדי להציג מול קהל בריטי? האם נכון שפוליטיקאים ישראליים ירואיינו ברשתות זרות? האם הם האנשים המתאימים ביותר להציג את הטיעונים של ישראל בפני העיתונות הזרה? האם שקלו בישראל לערוך קבוצות מיקוד, ולחקור אילו נציגים יצליחו להעביר את המסר של ישראל בצורה המשכנעת ביותר?
3. מרכז משאבים מרכזיStand with us”, “Honest Reporting”, “UN watch”, “JPost”" צה"ל, ועוד. אתר משאבים מרכזי יסייע רבות לתומכינו. בנוסף, אתר כזה צריך לספק תשובה לכל נקודה שמעלים הפלשתינאים. נכללים בכך קריאיטיב ואיסוף מידע. לדוגמא, מספר הפליטים הפלשתינאים שפורסם באופן נרחב היה מאתיים אלף. לצד זאת, מספר הישראלים שנאלצו לעזוב את בתיהם לא פורסם, למיטב ידיעתי. בדיווח אחד נאמר כי מחצית מהאוכלוסייה בעוטף עזה עזבו את בתיהם, אך לא פורט מספר האנשים. מה לגבי אנשים כמוני, שעזבו את בתיהם מכיוון שלא היה להם ממ"ד, ועברו צפונה? או לפרסם את מספר האזרחים הפלשתינאים שנהרגו מטילים של חמאס. אלו רק דוגמאות, ולכל התומכים של ישראל יש אינספור דוגמאות אחרות. מרכז משאבים מרכזי יוכל לעזור למקד את כל המסרים של תומכינו, על מנת להציג תמונה משכנעת הרבה יותר.
4. היכן אמורים התומכים שלנו לקבל את כל המידע לו הם זקוקים? ממקור ישראלי מרכזי שמאגד את כל העובדות, קטעי הוידאו והכתבות, או מתפזורת של יוזמות פרטיות, כמו
5. לקחת יוזמה
6. בעיתונות לא פורסמו תמונות של מחבלי חמאס שיורים טילים מתוך אזורים מיושבים, תוך שימוש במגן אנושי, או איסור על האזרחים לעזוב. זו עובדה. אבל הגישה של ישראל צריכה להיות – אם הם לא יעשו את זה, אנחנו נעשה. על ישראל להפיק תמונות מאיכות טובה שיתמכו במסר שלה. יש צורך במספר די גדול של תמונות, על מנת שיהוו תגובת-נגד לתמונות של אזרחים מתים. גם אם התמונות האלו לא יפורסמו בתקשורת המרכזית, הן יעזרו מאוד לתומכים שלנו ברחבי העולם להעביר את המסר שלנו. ישראל זקוקה לתמונות ברורות וצבעוניות של טילים שנורים מתוך בתים, מחבלי חמאס שיורים מאחורי אזרחים, משתמשים באמבולנסים, בתי חולים וכו' רוב התמונות שסיפק צה"ל היו מטושטשות ובצבעי שחור-לבן, שצולמו על ידי מל"טים ממרחק של מאות מטרים. אפשר לטעון כי תמונות איכותיות מפלילות חשובות לפחות כמו להרוג מחבלים, במטרה לנצח את חמאס. מדינת ישראל יכולה להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי להשיג תמונות כאלו. אם מדענים ישראליים פיתחו את מערכת כיפת ברזל, הם יכולים לעשות משהו דומה בתחום זה. דבר זה הינו חיוני. התמונות שסופקו עד כה פשוט לא מספיק טובות.
7. חשיבה יצירתית 
8. חיתמו על העצומה, אם אתם מסכימים שיש להקים ועדה כזו.
9. בעולם שבו חיים ומוות ביד הלשון, על ממשלת ישראל להתייחס לזירת התקשורת העולמית כאל שדה-קרב אמיתי, שיכול לקבוע את תוצאותיהן של מלחמות. על כן אנחנו מאמינים שיש לתת לאנשים בעלי כישורים מתאימים לבחון את יחסי הציבור של ישראל, ולשפר אותם, כדי לנצח במלחמה של ישראל.
10. רוב הסיכויים ממילא נגדנו, אבל אם נמשיך לעשות מה שתמיד עשינו, יהיה לנו קשה לנצח בקרב הזה. עלינו לפתח שיטות ודרכים חדשות ביחסים עם התקשורת, על מנת לרתום אותם להעביר את המסר של ישראל. לדוגמא, למה לא למנות שגרירים, לא למדינות אלא לעיתונים ולרשתות? לרוב המדינות באירופה יש חמישה עיתונים מרכזיים, וארבעה ערוצי חדשות מרכזיים. למה לא למנות שגריר לכל אחד מהם? השגריר יכול לקרוא/לצפות בכל התכנים שקשורים לישראל, ולתקן, או לספק מידע נגדי, במידת הצורך. הם יכירו כל ארגון באופן יסודי. הם ידעו כיצד מגישי חדשות מראיינים, וכיצד כדאי להגיב. חשוב מכך, הם יבנו יחסים בינאישיים עם בעלי תפקידים בערוצי החדשות. דבר זה ניתן למנף כדי לשפר את הייצוג של ישראל ברשתות. חשוב ששגרירים אלה יהיו אנשי יחסי-ציבור מיומנים, ולא פוליטיקאים או דיפלומטים. ניתן לבצע פיילוט במדינה אחת באירופה, כדי לראות אם יש לגישה זו יתרונות.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה