פנייה למשרד התמ"ת בנושא מסגרות הגיל הרך

משרד התמ"ת

אנו, הורים לילדים במסגרות הגיל הרך, מוצאים עצמנו כל שנה מחדש בהתמודדות קשה מנשוא מול חוסר יעילותו ואטימותו של משרד התמ"ת בכל הנוגע לטיפול בתקצוב והשתתפות במסגרות המוכרות לגיל הרך.

בנוסף, אנו תמהים כיצד מצפה מאיתנו משרד התמ"ת, שכל ייעודו הוא עידוד התעסוקה בישראל, לצאת לעבוד כאשר ברור מעבר לכל ספק שמחירי המוסדות לגיל הרך מופקעים, והשירות שהם נותנים בתמורה לוקה בחסר בהיקף השעות המצומצם וימי החופשה הרבים.

וביתר פירוט:

מתן דרגות

1. ישנה סחבת במתן סמלים לצהרונים כתוצאה משינוי סמל כל שנה. בפועל בשנים מסוימות הצהרון מקבל סמל לקראת סוף השנה... הדבר מתמיה ביותר בהתחשב בעובדה שרוב הצהרונים עובדים שנים באותו מבנה ובאותה מתכונת ושום דבר לא משתנה שם. אז למה הסמל צריך להשתנות?!

2. סחבת במתן דרגות. גם כשכל המסגרות מקבלות סמל, הורים משלמים חודשים תשלום מלא עד שמקבלים דרגה והחזרים ממספר סיבות, כולן בלתי מוצדקות באותה מידה:

• ערכות הגשת הבקשה לדרגה מגיעות באיחור למוסדות (אם כי יש להודות שהשנה המצב היה קצת יותר טוב משנה שעברה).
• התמ"ת מאלץ את ההורים להגיש בקשה עבור כל ילד לחוד כאשר נתוני ההורים אינם משתנים מן הסתם. במקום שתהיה פנייה אחת בתמ"ת לכל משפחה, ישנן כשלוש כאלה. כמובן שזה רק מגדיל את היקפי העבודה ומאט אותה, שלא לדבר על הטרטור שעוברים ההורים בשביל זה.
• חוסר יעילות בטיפול בפניות. אם חסר מסמך כלשהו או ישנה בעיה אחרת, לא טורחים בתמ"ת להודיע על כך להורים בשום אמצעי, וזאת למרות שאנו ממלאים כתובת דוא"ל, טלפון ודואר. במקום, נרשמת הערה לאקונית בסטטוס-נט, מה שמחייב את ההורים להסתכל כל יום בסטטוס-נט עד יום קבלת הדרגה (וזה כאמור לא מעט ימים). טלפון אחד עם כל מה שחסר, אפילו מהמוקד, היה יכול לעזור...
• השנה, בניגוד לשנה שעברה, הורים שיוצרים קשר עם המוקד לגבי הדרגות מגיעים להודעה שבשל עומס אין אפשרות לדבר עם המוקד וכי יש ליצור קשר במועד אחר. להורים לא ניתנת אפשרות להשאיר הודעה ואין הפנייה למועד ספציפי להתקשרות.  עם כל הכבוד וההבנה, להורים אין זמן מיותר לניסיונות כושלים להשיג את המוקד.

3. היעדר שיקול דעת בקביעת הדרגה. כולנו יודעים כי הכנסותינו מדווחות באופן שנתי לרשויות המיסים. אם רק הברוטו רלוונטי, ניתן לשאוב את הנתונים מרשויות המס ולא להעסיק את המערך היקר והלא יעיל של הפקידים. היינו מצפים מהתמ"ת, שדורשים תלוש ספציפי, לשים לב לא רק לברוטו אלא גם ממה הוא מורכב. למשל, אם בחודש מרץ קיבל העובד בונוס שנתי, זה לא אמור להיחשב בברוטו כאילו שזהו שכרו החודשי הקבוע. בנוסף, אדם המרוויח משכורת גבוהה אך משלם עליה למעלה מ-30% מיסים, אינו צריך "להיענש" פעמיים. על כן, ייטב אם יתייחסו לשכר ולשווי שכר (רכב וכדומה) לאחר מס ולא באופן עיוור על הברוטו.יש לציין כי אטימות זו של התמ"ת גוררת הורים רבים לעשות "קומבינות" בתלוש הנדרש על מנת לקבל דרגה, וכך דווקא האזרחים הישרים יוצאים נפסדים.

מחירי המוסדות המוכרים לגיל הרך

1. צהרון עולה כ-900 ש"ח בחודש וגן עירייה למעלה מ-800 ש"ח בחודש. סה"כ נדרשים ההורים לשלם למעלה מ-1700 ש"ח בחודש עבור גן עירייה. משפחתון בפיקוח המתנ"ס עולה 1726 ש"ח בחודש (העלו את המחיר לאחר תחילת שנת הלימודים בשל איום בשביתה של המטפלות! האם אנחנו צריכים לממן את עליית השכר שלהן???). מעון מתנ"ס, ויצ"ו או נעמ"ת עולה כ-1800 ש"ח בחודש. ואנו שואלים - היכן היתרון במסגרות העירייה והתמ"ת?! המחירים זהים לגנים הפרטיים! ואם התשובה לכך היא בסבסוד הרי שההשתתפות בצהרונים ומשפחתונים במעלה אדומים נמוכה מאוד. במקומות אחרים (יישובים שונים באזור ירושלים, למשל) ישנו סבסוד גדול בהרבה, ולא מדובר דווקא במקומות מוכי עוני, אלא להפך.

2. בהתחשב במחירים הגבוהים שאנו משלמים, אנו דורשים לקבל פירוט תקציב של הצהרונים, הגנים, המשפחתונים והמעונות שבפיקוח. מוסדות ציבוריים צריכים לתת לאזרח דין וחשבון על התנהלות הכספים.

3. הצהרון עולה לנו 900 ש"ח בין היתר בשל החוגים אותם הוא כולל. למה המטפלות אינן מפעילות את הילדים??? למה אנו צריכות לשלם בנוסף ל"חוגים"? מילא אם היה מדובר בחוגים המעשירים את ילדנו, אך לצערנו החוגים שנתקלנו בהם לא מאתגרים ומעשירים ובהחלט יכולים להיות מועברים על ידי המטפלות - לדוגמא "חוג בישול" בו הילדים חותכים סלט ירקות ושמים בקופסא.

4. מעונות מפנים ילדים בוגרים בני 3 לגן עירייה. ההורים בתמימות רושמים אותם לגן והתמ"ת מסרב להשתתף כי הם לא בשנתון. לא ייתכן שהורה מבצע את מה שמטילים עליו ובסוף נתקל בבעיה בסבסוד שלא באשמתו, אם הילד לא בשנתון ישנן שתי אפשרויות - או שלא תאפשרו הרשמה לגן, או שתכירו במסגרת בה הילד נמצא! בשל מחירי הגן והמעון שציינו מעלה לא מדובר בהבדל משמעותי.

שעות פעילות והחופשים במוסדות המוכרים לגיל הרך

1. ילד ממוצע בגיל 3.5 נחשף ל-3 מסגרות שונות במהלך יום שגרתי לחלוטין: "בוקר רך" – מסגרת בין השעות 7:00-7:30 בגן מסוים עם גננת וסייעת. אח"כ 6 שעות בגן העירייה עם גננת, סייעת, גננת מחליפה וסייעת מחליפה, ולבסוף "צהרון" בגן שלישי עם שתי מטפלות נטולות הכשרה מתאימה. לדידנו גננת וסייעת יכולות לעבוד במשרה מלאה משעה 7:00 עד 16:30, בדיוק כמו שעובדות מטפלות במעונות ומשפחתונים (ויוסיפו לקבל יום חופשי בשבוע). לא יתכן כי עבודתן של הגננות קשה יותר מעבודתן של מטפלות בתינוקות על כל המשתמע מכך. כך יזכה הילד לטיפול רציף בגן המוכר, וההורים יוכלו לפגוש את הגננות בסוף כל יום ולהתעדכן. ההורים מצידם יזכו לשקט נפשי בעבודה במשרה מלאה, בה רובנו עובדים.

2. חופשות – אם ניקח לדוגמא את שנת 2012, נגלה כי ישנם 31 יום בשנה בהם ההורים נאלצים לעבוד כרגיל אך הגן סגור. יודגש כי בחישוב זה לא נספרו ימי השישי בהם הגן סגור, וגם לא 60 יום של חופשת הקיץ. למעשה מדובר ביותר מ-90 יום... על 31 הימים הללו אנו משלמים כרגיל (בניגוד לחופשת הקיץ) ונאלצים במקביל לשלם על קייטנות שונות. יש להוסיף כי ילד הרשום לצהרון לא נהנה גם הוא ממסגרת סדירה בימים אלו כי אם משעות מצומצמות של 8:00 – 16:00 ובילוי יום שלם עם אותן מטפלות נטולות ההכשרה. ואפילו פתרון כושל זה לא קיים תמיד כי גם הצהרונים בחופש בחלק מהזמן.

3. תוכנית ה"מופת" 'אופק חדש' האריכה את שעות הלימוד עד 14:00, מה שהביא לכך שהצהרונים מתחילים בשעה 13:45 (כשבפועל יש פתרון של גננת וסייעת עד 14) ומסתיימים ב- 16:45. אין שום הגיון ברבע שעה החופפת, ולא ברבע שעה בסוף היום משום שבפועל, רובנו לא נהנים מכך מכיוון שבמשפחות רבות ישנם תינוקות בנוסף לילדי הגן וכך מעדיפים הורים להגיע לפני 16:30 ולקחת תחילה את ילדי הגן. ההורים הבודדים שאינם נוהגים כך מצטערים שילדיהם נותרים אחרונים ולבד יותר מ-20 דקות. בפועל, בשעה 16:30 אין בגנים אף אחד. מוטב היה לו לקחו את תקציבי אופק חדש וצמצמו בעזרתם את ימי החופש, או לכל הפחות האריכו את שעות הצהרון בימי חופשות הגנים כך שיסתיים ב-16:30 ולא ב-16:00, ויתחיל ב-7:30 ולא ב-8:00. מאחר וב16:30 הצהרונים כבר ריקים אולי כפתרון עד לסוף שנת הלימודים אפשר את לסגור את הצהרון בשעה 16:30 ואת הרבע שעה הנוספת לתת כימי גיבוי לחופשות הרבות הקיימות.

אנו מצפים לקבל מענה ענייני על כל אחד מהנושאים הללו בהקדם האפשרי.

בכבוד רב,

הורים מודאגים