קריאה למרץ ולמפלגות השמאל להשתמש במונח "משטר הפרדה" בנוגע לשטחים
מספר חתימות
|
עד כה נאספו: 8 חתימות.
|
פורסם בתאריך: 15/12/2008
קריאה למרץ ולמפלגות השמאל להשתמש במונח "משטר הפרדה" בנוגע לשטחים.
תמיד חשוב לגופים אידיאולוגיים להדגיש מסרים, ובזמן תעמולת בחירות זה ממש קריטי. לכן חשוב לטעמינו להפסיק להשתמש במונח "כיבוש" על מנת להתייחס למצב ביהודה ושומרון. כפי שנסביר מייד למונח "כיבוש" תרומות שליליות רבות למצב השמאל ולתודעת הסכסוך של הישראלים.
המונח "כיבוש", הפך זה מכבר למותג ואנשים תופשים אותו באופן מיידי: כיבוש משמעו המצב ביהודה ושומרון. כך נמצאים על אותו מישור 3 מיליון פלסטינים משוללי זכויות יחד עם כמה מאות דרוזים אזרחי ישראל שיושבים ברמת הגולן הכבושה אף היא. למעשה, סקירה של אירופה ומדינות רבות אחרות בעולם תגלה עוד הרבה שטחים "כבושים" כאלה.
לא, מה שמייחד את יהודה ושומרון איננו כיבוש, ואף לא משטר צבאי (כמו זה המתקיים בעירק)! מה שמייחד את יהודה ושומרון הוא קיומו של משטר הפרדה על בסיס אתני (באנגלית: "אפרטהייד"). במסגרת משטר זה סיפחה ישראל את השטחים דה פאקטו (על אף שהיא ממאנת להכריז על כך) ומקיימת בהם סוגי שני משטרים: דיקטטורה צבאית לפלסטינים ודמוקרטיה ליהודים.
עד לפרוץ האינתיפדה הראשונה ב87' (שני עשורים לאחר התחלת מפעל ההתנחלויות) לא היה שום קול משמעותי בממשל הישראלי שביקש לפתור את משטר האפרטהייד הזה. וכעת נדמה שמבחינת דעת הקהל הישראלית שבנו לאותה נקודה.
המשמעות היא שמימד הזמן מוסיף איכות חדשה למצב: ככל שהזמן עובר נעלמת הרלוונטיות של ההגדרה "כיבוש", ומתעצב לו בפועל משטר אפרטהייד עם דור שני ושלישי לאפלייה הגסה. זה המחיר האמיתי של ההשתהות לפתרון המצב ואותו יש להדגיש.
המונח "כיבוש" פוגע בשמאל גם משום שקל לטעון נגדו, ולהצמיח אופנה של טיעונים מפורכים כמו שרמת אביב היא שטח כבוש (כבוש, אבל לא חלק ממשטר אפרטהייד).
בניגוד לכיבוש הצבאי מונח האפרטהייד לא נוגע לביטחון, שהרי צה"ל יכול להישאר בשטחים (עדיין לשמור על ה"כיבוש"), עד להסכם ובמידת הצורך, גם ללא משטר אפרטהייד בדמות התנחלויות אזרחיות ליהודים לצד מחנות הסגר לנתינים הפלסטינים.
מכל הסיבות הללו עוברים להילחם במשטר ההפרדה על בסיס אתני. אמרו: די לאפרטהייד!
[זה נכון גם לארגוני זכויות אדם, במיוחד בכל מה שנוגע ללובינג בינלאומי].