הסרת איסור יציאת סטודנטים מעזה ללימודים
מספר חתימות
עד כה נאספו: 122 חתימות.
|
אל: ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש
שר הביטחון, מר אהוד ברק
השר לבטחון פנים, מר אבי דיכטר
שרת החוץ, גב' ציפי לבני
שרת החינוך, פרופ' יעל תמיר
אנו, סטודנטיות וסטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל או שלמדנו בחו"ל בעבר, מביעים בזאת את מחאתנו ואת התנגדותנו הנמרצת לאיסור הקולקטיבי שמטילה ישראל על יציאת סטודנטים מרצועת עזה ללימודים בגדה המערבית, בישראל ובחו"ל. אנו מצטרפים בכך למחאתם של סטודנטים ומרצים ממרבית האוניברסיטאות בישראל, ומדגישים כי כציבור סטודנטים המממש את חופש התנועה שלו, אנו מתקוממים במיוחד לנוכח המצב שבו מדינת ישראל כולאת סטודנטים פלסטיניים בעריהם. הגבלה חובקת של חופש התנועה של סטודנטים מרצועת עזה מהווה ענישה קולקטיבית של אוכלוסיה אזרחית, אשר אין דבר בינה לבין שיקולים ביטחוניים. מדיניות זו היא הפרה בוטה של זכות התנועה והזכות לחינוך; היא סותרת את ערכי היסוד של הדמוקרטיה ומובילה להרעת המצב החברתי-כלכלי ברצועת עזה ולהחרפת הסכסוך.
חסימת היציאה ללימודים בפני סטודנטים מעזה ממוטטת את החברה האזרחית הפלסטינית. האוניברסיטאות בעזה מציעות מספר מוגבל של תארים ותחומי התמחות, ולכן סטודנטים המבקשים לרכוש השכלה בתחומים שאינם נלמדים בעזה או להתמחות בתחומם, חייבים לפנות למוסדות השכלה מחוץ לרצועה. בנוסף, מדינת ישראל אינה מאפשרת לחוקרים מחו"ל ומהגדה המערבית לבוא ללמד באוניברסיטאות בעזה, והרי החילופים של מרצים ושל סטודנטים בין ארצות שונות הם סם החיים של האקדמיה. סטודנטים ברצועת עזה, כמו בכל מקום אחר בעולם, זקוקים לשמוע מרצים מחו"ל ולצאת בעצמם ללימודים בחו"ל, מתוך מגוון רחב של טעמים אקדמיים, אינטלקטואליים ומקצועיים.
במונעה יציאה של סטודנטים מרצועת עזה ללימודים, ישראל פוגעת קשות ביכולתה של החברה האזרחית הפלסטינית להתייצב ולצמוח תוך התבססות על מעמדות מקצועיים ואינטלקטואליים מקומיים. האיסור הגורף על יציאת סטודנטים משמעו גם פגיעה בשירותים הבסיסיים ביותר שהתושבים זקוקים להם. זאת בעיקר מפני שברצועת עזה אי אפשר ללמוד את מרבית המקצועות הרפואיים והפרה-רפואיים, כגון רפואת שיניים ופיזיותרפיה. בנוסף, היעדר מסלול לימודים במדעי הסביבה מונע את פיתוח התשתיות הנחוצות לאיכות הסביבה ולאיכות החיים של התושבים.
בטווח הארוך תניב מדיניות זו תוצאות הרות אסון, שכן חברה שהנגישות לידע ולמומחיות ניטלת ממנה מידרדרת כלכלית וחברתית, מפתחת תלות בגורמי סיוע חיצוניים ומתקשה לשמר כוחות פוליטיים מתונים ודמוקרטיים; את מקומם של אלה יתפסו, עם החרפת המצוקה, הקיצוניים בחברה, ועל כן ברי כי מדיניות זו מנוגדת תכלית הניגוד לאינטרס הישראלי.
לדעתנו, עמדת המדינה שלפיה "כניסתם של סטודנטים מעזה לישראל לשם יציאתם ללימודים בחו"ל נמצאת הרבה מעבר לרף ההומניטרי אותו מוטל על ישראל לקיים"* היא עמדה שגויה, הלוקה בחוסר מוסריות קיצוני. משתמעת מעמדה זו השקפה המגדירה את חופש התנועה ואת חופש החינוך של אזרחים כאלמנט "הומניטרי" שיכול להינתן ולהילקח בהתאם לנסיבות ולשיקולים פוליטיים, ולא כזכות אדם בסיסית שראוי להפר אותה רק במקרים של סכנת חיים קיצונית.
שליטתה של ישראל על הכניסות לרצועת עזה ועל היציאות ממנה אינה נותנת לה את הזכות להגביל באופן קטגורי תנועה של אזרחים שאינם מאיימים על בטחונה. סטודנטיות וסטודנטים מרצועת עזה אינם מהווים סיכון בטחוני, וישראל ממילא תוכל לבצע בהם בדיקות ביטחוניות כשייכנסו לשטחה.
לפיכך, אנו קוראים לממשלת ישראל לעשות ככל יכולתה על מנת לעודד סטודנטים תושבי רצועת עזה לממש את זכותם ללמוד באוניברסיטאות בגדה המערבית, בישראל ובחו"ל. זוהי החובה המוסרית המוטלת על ישראל מתוקף שליטתה המעשית בגבולות רצועת עזה, מה גם שחובה מוסרית זו עולה בקנה אחד עם אינטרס ישראלי מובהק. מטעמים אלה, אנו קוראים לממשלת ישראל לשים לאלתר קץ למדיניות האוסרת על סטודנטים לצאת מרצועת עזה לצורך לימודיהם.
*תגובת המדינה מיום 27.4.2008 לעתירה שהוגשה על ידי "המוקד להגנת הפרט" (בג"צ 3594.08 עבאסי ואח' נ' אלוף פיקוד הדרום ואח').
ציר הזמן של העצומה
- 11/07/2008
- העצומה השיגה 100 חתימות!
- 06/07/2008
- העצומה נפתחה