שיפור מדיניות ההרתעה של מדינת ישראל

כולנו היינו עדים בשנתיים האחרונות לתופעה של חטיפת חיילים או אזרחים ע"י ארגוני טרור או מליציות של מדינה מסוימת, והדרישה לקבלת שבויים ומחבלים בתמורתם. חשוב לעשות הבחנה בין אזרחים או חיילים שחצו את הגבול מרצונם או בשליחות המדינה ונפלו בשבי, לבין כניסת אנשים חמושים ממדינה שכנה או אויבת לשטח הריבוני של ישראל וחטיפת אזרחים או חיילים, כי במקרה הראשון יש הצדקה ללכידתם ואילו במקרה השני אין שום צידוק לפגיעה בריבונות של מדינה כלשהי. התוצאה של המקרה השני שהסתיימה רק לפני מספר ימים, היה מסירת מחבלים ו/או אנשי מליציה וגופות כנגד קבלת גופות שני חיילים שנחטפו, ורק מעט אנשים יכולים להבין באמת את מה שעבר על משפחות גולדווסר ורגב, בכל התקופה שבניהם, בעליהן ו/או ילדיהם היו בשבי. מדינת ישראל, במקרה של חטיפות רגב וגולווסר, פעלה בתגובה צבאית קשה כנגד המדינה שממנה יצאו פעילי הארגון החוטף, לבנון, ואע"פ ולא הושגו הישגים מיוחדים כלשהן, מסרה ישראל לעולם ולמדינות האויב וארגוני מחבלים, מסר ברור וחד משמעי, "לא עוד". ככלל, מסר זה צריך להישמר ואף צריך להיות מקובל על כל מקבלי ההחלטות במדינת ישראל וכן על הדרג הפוליטי והצבאי כאחד, עם שינוי קטן שמוצע בהמשך ושיתקבל כהחלטה בכנסת ישראל ויונהג החל ממועד זה ואילך. הדרך שיש לנקוט בה בכל מצב דומה בעתיד חייב וצריך להיות כדלקמן:- 1. במקרה של חטיפה לתת לחוטפים ומדינת החסות אולטימאטום של 48 שעות להחזרת החטופים, ללא תנאים. 2. במידה ויש נכונות או הידברות להחזרת החטופים ללא תנאים, להאריך את הזמן במידת מה, עד למימוש הנכונות, והיה ומוצבים תנאים לפעול כאמור בהמשך. 3. לא הייתה היענות לאולטימאטום או שההיענות הייתה בתנאים, בתום ה- 48 שעות, ומבלי להמתין אפילו דקה, להפציץ הפצצה כבדה באמצעים אוויריים את מפקדות או מחנות הארגון שביצע את החטיפה, ואז להמתין מספר שעות בודדות לקבלת התגובה להיענות להחזרת החטופים או אי היענות לדרישה. 4. באין תגובה כלשהי, אחרי מספר שעות, להפציץ פעם נוספת, אלה שהפעם את משרדי הממשלה או מחנות הצבא של המדינה הנותנת חסות לארגון שביצע את החטיפה, וגם בסיום הפצצה זו לחכות מספר שעות בודדות לתגובת אותו ארגון או אותה מדינה. 5. בכל פרק הזמן שבין החטיפה לבין סיום ההפצצות, להיערך לכניסה צבאית קרקעית למדינה הנותנת חסות לחטיפה, ובה בעת לרכז כוחות צבא לאורך גבול אותה מדינה. 6. באותה מידה, ניתן במקביל לכל אלו לפעול גם במישורים דיפלומטיים, דרך מדינות שלישיות או דרך האו"ם, אך פעילות זו לא תגרע מהצעדים הצבאיים הרשומים לעיל. 7. אם לאחר כל פרק הזמן הזה הארגון החוטף או המדינה הנותנת חסות לארגון לא יחזירו את החטופים, ניתן לפעול בדרך צבאית כפי שיבחר בדרג המדיני והצבאי, אך בכל מקרה הוא חייב לפעול בדרך כלשהי. הצטרפו אלי לקריאה לממשלה, לכל הדרג הפוליטי והצבאי לאמץ כללים אלו בהחלטת ממשלה ואף לנהוג לפיהם בכל פעם שייחטף חייל, אם יהיו מקרים כאלו בעתיד, וכל זאת מתוך אמונה כי נחישות כזו תביא לאחת מהשתיים או להפסקת החטיפות או להחזרת הנחטפים לישראל בפרק זמן קצר מיד לאחר החטיפה. הצטרפו אלינו למאבק החברתי-ציבורי החשוב הזה, והפיצו אותו בין כל חבריכם ומכריכם. את העצומה הזו נעביר אל כל 120 חברי הכנסת ואל השרים הנוגעים בדבר. תודה * נשמח לכמה מילים אישיות מכל אחד ואחד מכם, ובכלל זה תמיכה במשפחת החייל החטוף גלעד שליט

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה