האם ישנה אפליה של מעמד בינוני נמוך ובינוני בקבלה להשכלה גבוהה ובתחומי אומנות שונים?

האם התאוריה הלא נחקרת ומבוססת שלי נכונה? האם מפלים אותנו אפליה מתקנת הפוכה, להלן מפלה, בקבלה לפקולטות מסויימות באוניברסיטה, אני אשים מכללות בצד לרגע, ובקבלה ללימודים ופרסום במדיומי האומנות השונים? האם השיקול היחידי להשכלה ולפרסום כסופר/משורר/אומן פלסטי/מוסיקאי/קולנוען/רקדן/ שכחתי משהו? הוא כישרון ועבודה קשה? עד כמה הכל קשרים/כסף והרבה/סקס/חנופה/אפליה מתקנת? ומה לגבי מדעי הרוח? ומדע? (כן, גם נשים מופלות, עדיין, כולל כאלה שמוכנות להתחייב ללימודים קשים ומפרכים וגידול ילדים ע"י מטפלת) אתם מוכנים לפרט תחום תחום ולנסות לשער עד כמה המעמד שלנו מופלה? ובאילו תחומים אכן הכל קשרים? ואז רק לילדי העשירים בין אם מתעשרים חדשים ובין אם אליטות כוח ואצולות ממון, או הבוהמה יש דריסת רגל בהם? למה לי למשל שאימי מהנדסת בניין ונתנה את חייה לצבא, וגדלתי במקום שנחשב ממוצע ארצי סוציואקונומי פחות או יותר כמו פתח תקווה, אין סיכוי להתקבל לרוב הפקולטות הנחשבות או להגשים את עצמי כאומנית? ולמה בחינות בודקות רק יכולת שינון וזיכרון ולא הבנה או כישרון או כישורים או מקוריות או יצירתיות או סוגי חשיבה נדרשים, ולא בלחץ זמן מטורף כמו בפסיכומטרי, אה, ואנחנו גם לא מקבלים הקלות ללקות למידה והפרעת קשב, למרות שלחלקנו באמת יש. ואפשר להוכיח את זה ואת הפוטנציאל השיכלי המבוזבז שלנו בצורה לא משוחדת. עבודות אפשר לקנות בימינו,או לעשות קופי פייסט. אז אנחנו אפילו לא יכולים להוכיח את עצמנו דרכן. ואני אפילו לא נכנסת ללמה דיסקלקוליות, כן, הרוב נשים, מופלות. גם אם יש בגרות של עשיריות ופסיכומטרי מושלם בחלק המילולי ובאנגלית ואולי גם בצורני, אם המתמטיקה לא סבירה אין פסיכומטרי. מתקבלים מקסימום להוראה. ואין לנו פתח מילוט אפילו בעסקים. אין מעמד בינוני נמוך ובינוני בעסקים. הכל כרישים מהשכונה שבאו דרך פשע, או אותם בעלי הון רשעים שדורסים את כל אשר בדרכם.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה