עצומת "תג המחיר" - הוצאה להורג של מחבלים, כלחץ לשחרור חטופים, וכנגד ירי לעבר ישראל

כל פעם שאני שומע ח"כ, איש בטחון או פרשן אומר "אין ברירה, יש מחיר לשחרור החטופים, המחיר ידוע, ונצטרך לשלם", אני מתעצבן. בחיים תמיד יש ברירה! השלטון והתקשורת דנים רק ב-2-3 אפשרויות: הסכם חילופי אסירים, מבצע צבאי, או אי-עשיה. כל פעם דנים אד-הוק, רק בחטיפה הנוכחית. חוסמים כל דיון ציבורי רציני בנושא. ומנהלים משא ומתן חשאי. אם ממשלת ישראל היתה מנהלת מו"מ גלוי, הפלשתינים לא היו יכולים למשל לטעון ששינינו את עמדתינו, ו"פתאום" התחלנו לקשור את שחרור שליט ברגיעה. להלן אפשרות נוספת להתמודדות עם המצב, שהיא הגישה שבה לדעתי יש לנהוג : מהו עקרון "תג המחיר"? עקרון "תג המחיר" קובע מחיר מוגדר, ברור, חד משמעי, וידוע מראש לכולם, על כל פעולה תוקפנית כלפי ישראל. את המחיר משלמים אך ורק המעורבים בפשעים נגד אזרחי המדינה. התשלום מתבצע באופן מיידי! כתגובה ישירה למעשה התוקפנות. ומאידך, מאפשר ביטול והפסקה מיידית של סנקציות על אזרחים בלתי מעורבים [כגון הגבלת כניסת סחורות לרצועה, ניתוק חשמל, וכדומה]. אופן היישום: 1. פרסום המדיניות החדשה ברבים, פרסום התעריפון / תג המחיר, והצבת אולטימטום: "כל יום עד לשחרור שליט, והפסקת הירי, נוציא להורג אסירים פלשתינים". להודיע, להתכוון, ולבצע!! 2. לשפוט אותם מחדש, או להמיר את עונשם, ולגזור עליהם עונש מוות. 3. עד שישוחרר שליט ותהיה רגיעה, כל יום להוציא להורג אחד או שניים מהם [אישית הייתי משחרר אותם מהאויר מעל עזה, אבל חבל על הכסף...]. להתחיל מרוצחים "עם דם על הידיים", לעבור למתכננים ומנהיגים, ומצידי עד אחרון הגנבים [ממילא החלאות האלה לא תורמים דבר לאנושות. עדיף שימותו מאשר נצטרך לכלכל אותם בכלא]. כל האסירים "הכבדים" ימותו מהר מאוד, וכך נוכל לשחרר את כל מי שחמאס דורשים. 4. להבהיר להם מראש, שאם הם פוגעים בשליט, מוציאים להורג נניח 2,000 אסירים שלהם. 5. אם הוא לא ישוחרר, ניתן להגביר את הקצב. 6. על כל ירי לעבר ישראל, אותו דבר - אסיר מוצא להורג. 7. על כל ישראלי שנפצע מירי - אסיר נוסף מוצא להורג. 8. על כל ישראלי שנהרג חס וחלילה - 5-10 אסירים מוצאים להורג. 9. אותו דבר לגבי חטיפות בצפון. חיזבאללה קשרו עצמם לפלשתינים, ודרשו שחרור אסירים פלשתינים. מה היה קורה אם היינו מוציאים להורג את סמיר קונטר ואסירים נוספים? 10. כך גם אם מאיימים או מבצעים פיגוע בנציגות ישראלית כלשהי בחו"ל! יתרונות נוספים: 1. זה לא פוגע בחפים מפשע [אלא אם זורקים את האסיר מעל עזה, והוא נופל על מישהו... :-) ] 2. חוסך פעולה צבאית מיותרת, וסיכון חיי חיילים. 3. מאפשר את ביטול כל הסנקציות על האוכלוסיה האזרחית. 4. חסכון כלכלי עצום! עם השלכות מרחיקות לכת על כל תחומיי חיינו: אם היו מוציאים להורג מחבלים, במקום לעשות את המבצע בעזה, שעלה כ-8 מיליארד! שקל, היה למשל כסף לצייד את כולנו, חיילים ואזרחים, במסכות אב"כ כבר השנה! ולא בתוך 5 שנים... כן, כן. למעשה מסכנים ומפקירים את החיים של כולנו, בשביל לא להוציא להורג רוצחים! יכלנו בחלק מהכסף לשפץ מקלטים, לסיים פיתוח מערכות הגנה נגד רקטות [למרות שאינני חסיד גדול של עקרון המיגון], היה לנו גם 900 מיליון שקל לקצבאות ילדים [של כולנו], בלי לריב עם ש"ס. היה גם את כל הכסף החסר לסל התרופות. להצלת מפעלים כושלים. ועוד... ומלחמת לבנון השניה גם היא לא ממש עלתה פחות. שאלות והרחבה: א. האם זה מסכן את גלעד שליט? יתכן שכן. אבל האם זה מסכן אותו יותר מהמצב הקיים? כנראה שלא. יתכן שזה אפילו מציל אותו. אם זה מקצר את חטיפתו, הסיכויים שיחזור חי גדלים. גם כך חייו נמצאים בסכנה כל יום. אולי מחר יהרג אח של אחד משוביו, שיחליט לחסל אותו כנקמה. או שהם יחליטו שממילא נסכים לשלם מחיר יקר גם תמורת גופה. גם נסיון חילוץ צבאי יסכן אותו. כמובן עדיף לקבל את תמיכת משפחת החטוף [גלעד שליט או כל חטוף אחר] במהלך כזה. ב. האם זה חוקי? 1. שלחתי את הרעיון הזה לכ-2/3 מהח"כים, לפני עסקת רגב-גולדווסר, ולפני הכניסה לעזה. בודדים ענו לי. בינהם יוסי ביילין, שהשיב בהתנשאות "שמעת על החוק הבינלאומי, על ערכים יהודיים?" מעניין מה דעתו של ביילין כיום, אחרי המבצע בעזה. מה עדיף? להוציא להורג רוצחים, או הרג לא מכוון של מאות אזרחים [כולל נשים וילדים בלתי מעורבים], במבצע בעזה? ומה מבינהם יותר חוקי עפ"י החוק הבינלאומי? ריחמנו על רוצחים אכזרים, והתאכזרנו לנשים וילדים שחלקם רחמנים. עם איזה ערך יהודי זה מתיישב בדיוק? 2. גם לחטוף את אייכמן ולהוציאו להורג, לא בדיוק היה חוקי עפ"י החוק הבינלאומי. איזה מזל שאז לא היו לנו בכנסת יפי נפש כיוסי ביילין וזהבה גלאון... 3. המחבלים אינם חיילים של מדינה. הם טרוריסטים. ולכן אינם זכאים לזכויות כגון אמנת ז'נווה. הם פושעים, טרוריסטים ורוצחי אזרחים על פי כל חוק ודין. לכן גם ניתן לשופטם עפ"י חוק פלילי מקומי, ולגזור עליהם עונש התקף במדינה בה ביצעו את הרצח. הכל שאלה של פרשנות. 4. יש להפריד בין החוק הישראלי לחוק הבינלאומי. את החוק הישראלי אנו יכולים לשנות כראות עינינו. 5. לא יעבור מבחן בג"ץ? - בג"ץ טוען למשל שאין לו סמכות להתערב בסוגיית הרגיעה ופתיחת המעברים, כי זה שיקול בטחוני של הממשלה. באותה מידה ומאותו שיקול, אין לו סמכות להתערב גם בזה. [חוץ מזה שבכלל לא צריך לשאול אותם!] 6. החוק הבינלאומי ואכיפתו הם צביעות. למרות זאת, למיטב ידיעתי, החוק הבינלאומי עדיין מאפשר הוצאה להורג של רוצחים ומשיגי גבול. במדינות רבות בעולם מוציאים אנשים להורג. כולל ארה"ב, רוסיה, יפן, סין ומדינות רבות אחרות. במצרים יורים למוות חופשי בפליטים שמסתננים לישראל. והעולם שותק. שמאלנים מצדיקים את ארגוני הטרור, בטענה שגם המחתרות שלנו ביצעו פיגועים לפני קום המדינה. אז לא לשכוח שגם הבריטים הוציאו את חלקם להורג. באירן, מקור ההשראה של חמאס וחיזבאללה, תולים אותם בעשרות, ממנוף בכיכר העיר. זאת התרבות אליה הם שואפים. אז למה שלא ניתן להם? 7. העולם יצעק? - שיצעק. תוך חודש מקסימום יעברו לנושא הבא. זה מה שכתבתי בעבר. כיום, לאחר תוצאות המבצע שעשינו בעזה, יש לשאול האם העולם יצעק יותר או פחות! כשנוציא להורג רוצחים, במקום לפגוע באזרחים בלתי מעורבים. ואפילו להיפך - נשפר את מצבם של הבלתי מעורבים. 8. מדוע אנו שולחים מורשעים בפלילים, לריצוי עונשם בעבודות שירות? במשפט הפלילי נשאלת השאלה האם מטרתנו היא להתנקם ולהעניש, או לדאוג לטובת הציבור? בתי המשפט מעדיפים פעמים רבות עבודות שירות לטובת הציבור, על פני מאסר שנועד בעיקר להעניש. באותו האופן, לטובת הציבור, עדיף להרוג מחבלים, ולא לאסור אותם במספר מגוחך של מאסרי עולם, בעיקר כאקט של ענישה. 9. הערבים צריכים לדעת שבכל פעולה התקפית שלהם, הם בעצמם מוציאים להורג את מחבליהם. כך שלמעשה זה בכלל לא אנחנו. כל פעולה נגדנו תפעיל אוטומטית הוצאה להורג. אי אפשר להאשים ברצח נהג שמישהו קפץ לו מתחת לגלגלים. ג. מי לעזאזל קבע את העובדה הנחרצת ש"יש מחיר לשחרור החטופים, ואנחנו חייבים לשלם"? למה שלא החוטפים ישלמו את מחיר החטיפה? וכשזה יהיה המחיר של חטיפה, סביר להניח שלא יהיו פה יותר חטיפות! ד. מה היה קורה אם היינו מיישמים את הרעיון הזה עד לשחרור גופות רגב וגולדווסר, במקום לשחרר מחבלים, כולל את סמיר קונטאר? חומר נוסף למחשבה: 1. משא ומתן ועסקאות חילופי שבויים, הם עוול נוראי לחיילי צה"ל חטופים. למעשה משווים חייל חטוף! למחבלים ופושעים שרצחו. 2. אסור לשכוח שחוץ מגלעד שליט, בחטיפות נהרגו לא מעט חיילים. וכך גם בנסיונות חילוץ. חייבים לטפל בשורש הבעיה של החטיפות. ולא רק לבצע עסקת חילופים בעקבות כל חטיפה. כל עסקה פותרת רק את אותה החטיפה, אבל איננה פותרת את הבעיה מהיסוד. והיא מעודדת את החטיפה הבאה. 3. עצם העלאת הדיון בנושא הוצאה להורג של האסירים, זה כבר הפעלת לחץ על החוטפים. ג'עברי אומר שאין לחמאס בעיה להחזיק את שליט עוד שנה. חייבים להתחיל ליצור להם בעיה. יש לשנות את המאזן ולהפוך את החזקת שליט מ"נכס" ל"נטל", כדי לגרום להם לשחררו. אם נתחיל להפעיל שעון-חול, והערבים יראו את אסיריהם מצטברים מתים בחלק התחתון של שעון-החול, הם יבינו שכן יש להם בעיה להחזיק את שליט עוד שנה. 4. כל יום שחמאס מחזיק את גלעד שליט בשבי, הוא מחזיק מדינה שלמה בגרון, עם מורל ירוד, ובין תקווה ליאוש. 5. הגיע הזמן שניקח את היוזמה לידיים שלנו! על פי תורת המשחקים אם נמשיך להיות שחקן פאסיבי, נפסיד! 6. מה עדיף? להוציא להורג מחבל שרצח, או לעשות מבצע שחרור/מלחמה שבו יהרגו חיילים ו/או אזרחים, או אולי לשחרר את אותם מחבלים חיים בעסקה, שאח"כ יחזרו וירצחו חיילים ו/או אזרחים תמימים? 7. מה עדיף? לממן אסיר פלשתיני בכלא, או לממן תרופות לחולה, או פרנסה למובטל ישראלי תמים? [זה הרי בא אחד על חשבון השני]. להחזקת אלפי פלשטינים בכלא הישראלי, יש השלכות נוספות. למשל, העלאת הפשיעה בישראל... בתי הכלא מלאים בהם, ולכן השופטים נאלצים לשחרר פושעים, או לאסור אותם לתקופות מגוחכות. 8. מדוע "תגובותיה של ישראל צריכות להיות מדודות"? מי קבע את זה? 9. איך יתכן שמחבלים רוצחים הכלואים בישראל, זוכים ללמוד לתואר באוניברסיטה, לראות טלביזיה, ולשחק בפליי-סטיישן? לאזרחים רבים, כולל אותי, אין את הפריבילגיה הזאת. אנחנו צריכים לעבוד. מה זו החוצפה הזאת? 10. משא ומתן מנהלים כשאין אלטרנטיבה אחרת. פה יש! להם יש קלף מיקוח אחד - לנו יש 11,000 קלפי מיקוח! ולא לשכוח שגם אצל הפלשתינים יש משפחות לאסירים, ולחץ ציבורי. הפתרון שהצעתי בפרוש מציע פתרון מהיר הן לבעית החטופים, הן למניעת חטיפות עתידיות, והן להפסקת ירי קסאמים ופצמ"רים. מדוע לא לנסות אותו? למרבה הצער, הח"כים והשרים שלנו אינם מנהיגים, אלא בדר"כ מונהגים ע"י רצון הציבור. צריך שהם יראו שיש רצון גדול בציבור ללכת בדרך זו. כבר כמה שנים שאני מנסה לדחוף את רעיון "תג המחיר". בהתחלה כתבתי אותו בעיקר באתרים כמו "וואלה" ו-"Ynet". וזכיתי לתגובות מעליבות [אם בכלל היו מפרסמים את דבריי]. כיום כבר נשמעות יותר ויותר קריאות דומות. לאט-לאט הציבור מבין ומקבל שכל. חיתמו, הצטרפו לתמיכה, והפיצו הלאה. למתביישים ואלה שלא רוצים שיחשבו שהם קיצוניים - אתם יכולים לחתום בשם חלקי. שנזכה לחיות בשקט ושלווה, ולראות את כל בנינו שבים הביתה בריאים בגופם ובנפשם. תודה רבה עופר פ.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה