הצהרת העצמאות החדשה - הצהרת השלום
מספר חתימות
2 |
0%
|
77,000 | |
הצהרה ב'.
אזרחי ישראל קוראים להקמת ממשלת אחדות לאומית שתתכנס אל מרכז המפה הפוליטית. אזרחי ישראל קוראים לממשלת האחדות לאמץ את הצהרה ב', היא ההצהרה השניה שלאחר הצהרת העצמאות תש"ח. אזרחי ישראל מסכימים להתגייס למאמץ המשותף להגשמת יעדי ההצהרה[1].
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. אחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובמאה ושישים השנים האחרונות שבו לארצם בהמונים וחלוצים מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו מדינה השלטת על תרבותה ומשקה, שוחרת שלום ומגינה על עצמה, מביאה ברכת הקידמה והרווחה לכל תושבי האזור.
ארץ ישראל יועדה לעם היהודי עוד מקדמת דנא אלא שלאחר שהוגלה העם מארצו ונמנעה כניסתו אליה התיישבו בה בני עמים אחרים. תושבים אלא חיו בה, הקימו בה משפחות, יצרו בה תרבות ונאחזו בקרקע. תושבים אלה החליטו להקים עם הוא העם הפלסטיני. לאחר התלאות שעבר העם היהודי ולאחר השואה שנתחוללה על העם הבינו היהודים והבינו אומות העולם שעל היהודים להקים לעצמם בית לאומי בארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל ומנהיגי ארצות ערב סרבו לקבל את חלוקת הארץ לשני העמים. לאחר כמאה ושישים שנות מאבק, אימה, חורבן ומוות מכל עבר לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה ואיש מקרב שני העמים אינו יושב עדיין תחת גפנו ותחת תאנתו.
זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. העם היהודי מכיר בזכותו הטבעית של העם הפלסטיני לעמוד גם הוא ברשות עצמו.
לפיכך נתכנסנו, אנו אזרחי מדינת ישראל החתומים מטה ומכריזים בזאת:
תושבי א"י ההיסטורית יסייעו להקים, לצד מדינת ישראל, מדינה עצמאית ודמוקרטית לעם הפלסטיני.
מאחר וכשלו כל המאמצים למו"מ העוסק בגבולות, יקבעו גבולות[2] באופן חד צדדי לעשר השנים הבאות. לאחר תקופת ניסיון זו ולאחר שמדינת ישראל תיווכח שהעם הפלסטיני אכן שוחר שלום, על פי הצהרתו, יפתח דיון מחודש, אלא שהפעם הוא יתקיים בין ידידים.
המדינה הפלסטינית ומדינת ישראל יהיו זכאיות להחליט מי יהיו אזרחיהם. כל אזרח ואזרחית ישראלית יחליט אם ברצונו להישאר אזרחי ישראלי או לקבל אזרחות של המדינה החדשה ולעבור לגור בה. כל אזרחי ישראל, ללא יוצא מן הכלל, ישרתו את המדינה בשרות צבאי או בשרות לאומי או בשרות אזרחי[3].
מדינת ישראל תאפשר התיישבות ברצועת עמק הירדן לכל אורכו לאזרחים יהודים ולתושבים ערבים. הרצועה תישאר בריבונות ישראלית. מדינת ישראל תיזום מפעלי תיירות חקלאות ותעשיה נקייה משותפת לישראל, לממלכה הירדנית האשמית, ולמדינה הפלסטינית.
מדינת ישראל תקים מזחים מיוחדים בנמל אשדוד. מזחים אלה יהוו שטח פלסטיני וינוהלו ע"י רשויות המדינה החדשה.
למדינה החדשה יהיה כוח משטרתי בלבד לצורכי ביטחון פנים. מדינת ישראל תאפשר לתושבי רצועת עזה להצטרף ולהיות חלק מהמדינה החדשה רק לאחר שתפורז לחלוטין מנשק שאינו לצורך ביטחון פנים. ישראל תיזום הקמת גשר עילי בין דרום המדינה הפלסטינית ובין רצועת עזה.
ירושלים היא בירת הנצח של העם היהודי והר הבית הוא לב ליבה של האומה. מאחר וההר התקדש גם לעם המוסלמי, ישראל תאפשר ותסייע למדינה הפלסטינית החדשה להקים ברובע המוסלמי ובשטח המסגדים, מתחם ריבוני פלסטיני עם מעבר חופשי ורציף לשטח המדינה הפלסטינית. ישראל מסירה את התנגדותה להקמת מוסדות פוליטיים ורוחניים במתחם זה. הכותל המערבי ומנהרות הכותל יישארו לנצח בידי ישראל.
מדינת ישראל תהא מדינה יהודית ודמוקרטית. תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקפיד על כל הזכויות הטבעיות, הפוליטיות והחברתיות של אזרחיה; תקפיד על זכויות המיעוט; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות ועם כל גורם שוחר שלום בעולם כולו כדי לממש הכרזה זו.
אנו קוראים לאומות המאוחדות ולכל מדינות העולם, לתת יד לעם היהודי בבנין מדינה דמוקרטית לעם הפלסטיני.
אנו קוראים - גם בתוך התקפות-הדמים הנערכות עלינו מזה 66 שנים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לקחת חלק בבנין מדינה פלסטינית לבני עמם ולהביע נאמנות לאחת משתי המדינות. אזרח שירצה לראות בישראל כביתו, יהיה חייב להיות נאמן למדינת ישראל, לקחת חלק בבניינה, בשגשוגה ובביטחונה.
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום את חלקה במאמץ המשותף לקידמת המזרח התיכון כולו. אנו קוראים למדינות ערביות להקים ברצועת עזה רצועת שלום בה יוקם נמל מסחרי ויפותחו בה חקלאות וחקלאות ימית, תעשיה עתירת ידע ותעשייה עתירת ידיים עובדות.
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל ולמימוש חזון ישעיהו:
וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, על אדמת המולדת.
חתימות :
[1] אזרחי ישראל מסכימים להתגייס למאמץ המשותף להגשמת יעדי ההצהרה, גם אם משמעותו של הדבר הוא לוותר על חלק מהכנסותינו . ברור ומובן מאליו שכל האזרחים כולם יתגייסו באופן פרוגרסיבי.
[2] ההתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון תיתכנס לארבעה גושים מרכזיים שיהוו חלק ממדינת ישראל:
- דרום מערב בית לחם > ביתר עלית > אלון שבות > כפר עציון
- החגורה סביב ירושלים (מעלה אדומים, מישור אדומים, כפר אדומים, גילה, הר חומה > הגבעה הצרפתית, פסגת זאב, נווה יעקב, רמת אילון, גבעת זאב)
- מודיעין עלית > מכבים > מבוא חורון
- קדומים > אריאל > ברקן > קרני שומרון > אלפי מנשה
התשובים היהודיים של כל הישובים שמחוץ לגושים אלה יתכנסו אל תוך שטחי מדינת ישראל. המדינה החדשה תוכל לרכוש את התשתיות ואת כל המבנים של ישובים אלה מידי ממשלת ישראל.
[3] ניתן יהיה להמיר את השרות האזרחי בכסף