כאב של לוחמים...

אז העניין הוא כזה...

אני כותבת את העצומה בשמו של לוחם,לוחם בשם אוראל אוחנה.

אוראל לוחם כרגע בכל המערך הצבאי במקום ללחום לטובת המדינה שלו. הסיבה שהוא עושה זאת היא משום שהמערך הצבאי לא מעוניין באוראל בשורותיו בגלל בעיית כולסטרול.

בעייה זו מעולם לא הטרידה אותו בחייו ולא מנעה ממנו לעשות שום דבר שרצה.אוראל היה מספיק הגון לדווח על עניין זה בטופס הגיוס ומשעשה זאת נחתם גורלו הצבאי! ההגינות שלו עלתה לו בשירות צבאי שכולו וועדות רפאויות ,הבטחות ללא סוף,נסיעות ארוכות מהבית הרחוק באילת לכל מקום שרק היה חפץ על ליבם של אותם הרופאים-הכל רק כדי לסיים במהרה את הסיוט הזה וללכת להיות לוחם בגולני! רק גולני! מורעל גולני!

אוראל הוא בן הדודה שלי,אני מכירה אותו כל חייו,אני יודעת איזה לוחם המדינה הזאת פשוט מפספסת ואני פשוט לא מצליחה להבין?!!! האם הגענו לימים כל כך טובים ומאושרים כאן במדינה הקטנה שלנו, שסביבנו כל כך הרבה אוייבים ואנו כבר לא צריכים לוחמים שמוכנים לתת הכל בשבילה???

בימים כאלו בהם אחוז הסרבני גיוס הולך וגדל מיום ליום, בימים בהם האוייבים שלנו מכתרים אותנו מכל חזית אפשרית הצבא אומר "לא!" לאחד הטובים שבבנינו???

אז עכשיו,משכבר שנתיים אוראל לוחם בכל חזית בירוקרטית אפשרית בצבא הזה,נמאס לו והוא פשוט החליט ללכת על "כל הקופה" או קרבי או כלא-אז הוא בכלא...

לקחו נפש אמיצה של לוחם אמיץ ורמסו אותה.למרות כל המאבקים הוא עוד לא איבד את התקווה ועוד לא נגמרה לו האנרגיה ובעיקר לא נגמר לו ה"רעל בעיניים",לוחם שמוכן להתחיל הכל מהתחלה,כאילו לא היה יום אחד בצבא,לעשות טירונות למרות הפז"מ ולאכול חול-העיקר שזה החול של גולני!

אוראל נמצא כרגע בכלא 6,הוא נשפט ל 34 ימים,האבסורד הוא שבגלל בעיית הכולסטרול שהצבא ככ\' דואג בגללה אסור לו לאכול בחדר האוכל של הכלא ואסור גם להכניס אליו אוכל מבחוץ. אז הוא לא אוכל...

כלוחמת לשעבר במערך הקרבי של מדינת ישראל,כלוחמת חירות ישראל וכאדם שחרד יום יום לעתידה של מדינת ישראל עצוב לי מאוד שהמדינה והצבא לא השכילו להבין שהם זקוקים לכל אחד ואחד מהלוחמים האלו,אלו עם ה"רעל בעיינים" עם כל ה"ראבק" כפי שאוראל תמיד אומר לי... ושבמקום להתעקש על סרבני גיוס ולבזבז עליהם ככ\' הרבה משאבים יכלו לתעל את המשאבים הללו לכיוונים חיובים! אני מתביישת היום בצבא שלי,באותו צבא שאני ככ\' אוהבת אך בעיקר אני מתביישת בשבילו!!! אין זו הדרך להתנהג עם לוחמינו!!!

אני כותבת את העצומה הזאת עבור כל הלוחמים שנאבקים על זכותם ללחום למען המדינה שלהם ועבור אוראל בפרט! אנא מכם חבריי לוחמי חירות ישראל,עזרו לנו להפיץ עצומה זו עד שתגיע למקום שבו היא תוכל להשפיע! אני רוצה את אוראל שלנו מחוץ לכלא בכלל ובמערך הלוחם של ישראל בפרט!

בתקופה זו שהארץ שלנו זקוקה לטובים בבניה,אלו שמוכנים לתת את חייהם בשבילה-אין אנו יכולים לדחות הצעה זו.

 אמא ניקול,אבא משה,המשפחה

והילה טל-לעולם לא תצעדי לבד ישראל!

 

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה