עופר כסיף חייב להיענש בסעיף בגידה

ח"כ עופר כסיף משתמש לרעה במעמדו ובחסינותו, כדי להדיח את האויב לפגיעה בחיילי צה"ל בזמן מתיחות בטחונית.

היועמ"שית מחוייבת למוסדות המדינה ולהגנה עליהם,

מתוך שמירת בטחון חיילי צה"ל, בטחון הציבור ומוגנות המוסדות - הסמכות מחייבת להסיר את חסינותו של ח"כ עופר כסיף, להעמידו לדין, ולמנוע ממנו כל הטבות עתידיות הנובעות מתוקף מעמדו.

חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים),

תשי"ז-1957*

פרק ראשון: הוראות כלליות

פרשנות

1. בחוק זה –

     "אויב" – מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו בתור אחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן;

     "ידיעה" – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;

    "מסירה" – לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות וגרם-מסירה.

מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.

שאר המונחים פירושם כמשמעותם בפקודת החוק הפלילי, 1936.

דין קשר ונסיון

2. קשר או נסיון לעבור עבירה לפי חוק זה, דינם כדין מעשה העבירה.

דין הכרח וצורך

3. ההגנה לפי הסעיפים 17 או 18 לפקודת החוק הפלילי, 1936, לא תשמש עילה לפטור מאחריות פלילית בשל עבירה לפי הסעיפים 7, 8, 9, 17, 22 או 23(ב); אך היא תשמש עילה להמתקת הדין.

הגנה נוספת

4. אין רואים מעשה כעבירה לפי חוק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב – או אם נעשה בתום לב מתו כוונה – להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינה זרה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.

דין מחפה על עבירה

5. (א) מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי חוק זה שעונשה מאסר חמש-עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי העניין, דינו – מאסר שבע שנים.

      (ב) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 33 לפקודת החוק הפלילי, 1936, ולא לגרוע מהן.

      (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על בן-זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של אדם שזמם או עבר עבירה כאמור.

עונש מוות

6. על אף האמור בחוק זה, לא יטיל בית משפט עונש מיתה אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות על-ידי ישראל או נגדה.

פרק שני: בגידה

פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה

7. (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו – מיתה או מאסר עולם.

     (ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינה זרה, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

גרם למלחמה

8. מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו – מיתה או מאסר עולם

סיוע לאויב במלחמה

9. (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

     (ב) לענין סעיף זה, "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

גילוי

10. מי שעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 7, 8 או 9, דינו – מאסר עשר שנים.

שירות בכוחות האויב

11. אזרח ישראל וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, ובין באשר שירת בשירות המדינה והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

סיוע לשבוי מלחמה

12. (א) מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסוע להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו – מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

      (ב) מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו – מאסר שלוש שנים.

תעמולה תבוסנית

13. מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

פרק שלישי: פגיעה בכוחות מזויינים

כוחות מזויינים

14. אלה הם הכוחות המזויינים לענין פרק זה:

(1) צבא-הגנה לישראל,

(2) משטרת ישראל,

(3) כוחות מזויינים אחרים הפועלים בשיתוף עם צבא-הגנה לישראל נגד האויב.

מרידה

16. המעורר מרידה או משתתף בה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה

17. מי שעשה אחד המעשים בסעיף 16 בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.

פגיעה ברכוש

18. (א) מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שבע שנים.

      (ב) מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שלוש שנים.

      (ג) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

      (ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות על ידי ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

הסתה להשתמטות

19. (א) מיש הסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.

       (ב) מיש הסית או שידל אדם המשרת בכוח המזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים.

       (ג) מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להאמין שהוא עריק, דינו – מאסר שלוש שנים.

       (ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות על ידי ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

      (ה) בסעיף זה, "עריקה" – העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

הסתה לאי ציות

20. מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי-ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות על-ידי ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים.

פרק רביעי: ריגול

מסירת ידיעה לאויב

21. מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

ריגול

22. (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

      (ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

ריגול חמור

23. (א) מי שמסר ידיעה סודית מבלי להיות מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

      (ב) מי שמסר ידיעה סודית מבלי להיות מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.

      (ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית מבלי להיות מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

      (ד) בסעיף זה, "ידיעה סודית" – ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי החזקתה מעידים עליה כי בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה עליהם, בצו שיפורסם ברשומות, כענינים סודיים.

      (ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

מגע עם סוכן זר

24. (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן זר ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

       (ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן זר, או ביקר אדם במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן זר או נמצא בחברתו, או נמצא ברשות אדם שמו או מענו של סוכן זר – ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן זר.

      (ג) בסעיף זה, "סוכן זר" – לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינה זרה או למענה, באיסור ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל.

      (ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.

פרק ששי: פגיעה ביחסי חוץ

פגיעה ביחסי חוץ

31. (א) הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע באינטרסים שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.

      (ב) על אף האמור בכל דין, העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א) או לאינטרסים שיש בהם לישראל, דינו – מאסר עשר שנים; ואם ענשו עלע בירה כאמור, אף מבלי שהוכחה הכוונה האמורה בסעיף קטן זה, הוא מאסר שבע שנים או יותר, דינו – מאסר עולם.

     (ג) בסעיף זה, "מדינה ידידותית" – מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים או מסחריים עם ישראל או המרשה לאזרחי ישראל לבקר בארצה.

גיוס לכוחות זרים

32. (א) אזרח ישראל שהתנדב לשרתב כוחות המזויינים של מדינה זרה, דינו – מאסר שלוש שנים; ואזרח ישראל ששירת בכוח מזויין של מדינה זרה, רואים אותו כאילו התנדב, כל עוד לא הוכיח ההפך.

           (ב) מי שגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזויין של מדינה זרה והוא אינו נציגה הרשמי של אותה המדינה והמגוייס אינו אזרחה, דינו – מאסר חמש שנים.

           (ג) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף זה על מעשה שעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת או מוסד או ארגון בינלאומי, או בהיתר שניתן מטעם הממשלה, אם לאותו אדם ואם לאותו מעשה ואם בדרך כלל.

פרק שביעי: סדרי דין

אישום

33. לא יוגש כתב אישום לפי חוק זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסמכתו בכתב.

מעצר לפי בקשת היועץ המשפטי

34. (א) שופט בית המשפט העליון רשאי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על מאצר אדם החשוד בעבירה לפי הפרקים השני או הרביעי לחוק זה, לתקופה שיקבע או שיאריך מדי פעם, שלא תעלה מדי פעם על שלושים יום ושלא תעלה בכללה על ארבעה חדשים.

      (ב) פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), לא תחול על מעצר לפי סעיף זה.

      (ג) לגבי מעצר לפי סעיף זה נתונות הסמכויות האמורות בפקודת השחרור בערבות, 1944, לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שיקבע לכך.

מעצר רגיל

35. פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים) תחול על מעצר של חשוד בעבירה לפי חוק זה, אם המעצר לא נתבקש לפי סעיף 34; ואולם קצין משטרה גבוה רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי הפרקים השני או הרביעי לחוק זה, לתקופה של חמישה עשר יום בטרם יובא בפני שופט. לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.