נגד גירוש אנשים חסרי הבית ובעד טיפול אמיתי בבני האדם

לכבוד:

תא"ל במי"ל רון חולדאי

ראש עיריית ת"א - יפו

 מיגור ספסלי הנגד חסרי הבית  מרחובות תל אביב ובעד טיפול מערכתי באנשים חסרי בית

אנו, תושבי העיר תל אביב ואנשים מרחבי הארץ מבקשים להביע דאגתנו העמוקה ואת שאט נפשנו מתופעה ההולכת ומתרחבת של הדרת אנשים חסרי בית מרחובות תל אביב באמצעים שונים. אחת הדרכים הללו הוא פיזור ספסלי רחוב עם מחיצה מברזל באמצע הספסל. לכאורה אלמנט עיצובי. בפועל – פגיעה קשה באנשים חסרי הבית.

התופעה של אנשים חסרי בית היא תופעה חברתית אשר היא תולדה של סיבות מבניות וכלכלה דורסנית והיעדר מדיניות מונעת תומכת ומטפלת ברמת השלטון המרכזי ביחד עם השלטון המקומי בשיתוף עם נסיבות אישיות קשות.

לא בכדי עד היום ממשלת ישראל ועיריית תל אביב לא העלו על נס את הצורך באימוץ המסקנות של אנשי המקצוע בתחום זה ויצירת מדיניות מותאמת אשר מטפלת בתופעה חברתית זו.

אחת הדרכים הפסולות להרחקת בעיית חסרי הבית מהעין הציבורית והאישית היא שימוש בכלים אדריכליים להגנה מפני אוכלוסיה זו, באופן לא אנושי, או בשפה המקצועית “אדריכלות עוינת" (hostile architecture) או "אדריכלות מתגוננת" (Defensive architecture), ). תופעה זו, שמשמעותה שימוש עיצוב עירוני מודרני במרחבים ציבוריים באופן המונע מאוכלוסיות מסוימות להשתמש במרחב זה. מוכרת בערים שונות בעולם והיא היא מתעתעת כיון שהיא מסתירה בתוכה את כוחה המדיר. בשם ה"ביטחון הציבורי" וה"ניקיון" מאפשרים לקבוצה חברתית מסוימת (במעמד גבוה) להשתמש במרחב הציבורי באופן לגיטימי ולהנות מפיתוח עירוני, מודרני ומכיל, ללא הפרעות ומבלי לחוש אי נוחות במפגש עם המציאות. אולם אלה שהודרו ממערכות חברתיות ומהמבנה החברתי כמו  חסרי הבית - שהשתמשו לדוגמא בספסלי רחוב כמקום לינה, כדיור ציבורי, נדרשים להעלם משם בשם הניקיון והמודרנה. מי שהודר מהחברה וממערכות התמיכה בה, מודר מהמרחב הציבורי.

אנו, פעילים, אזרחים מודאגים, אנשי טיפול/ מתכנני ערים/ אדריכלים/ עורכי דין/ עובדים סוציאליים ועוד', קוראים לעיריית תל אביב לפעול למיגור כל ספסלי הרחוב המדירים ובמקום פנייה לנתיב הרחקה פיזי לפעול לאימוץ המודל הטיפולי המוכח בעולם של דיור תחילה, ואימוץ המלצות אנשי המקצוע בתחום זה (רצ"ב לינק למסמך מדיניות בנושא זה)

http://www.molsa.gov.il/About/OfficePolicy/Documents/a7cf02c4e46c469392768f7773611a28ShintochHomelesspolicy230908.pdf

נוסיף ונאמר גישת עיריית תל אביב והעומדים בראשה בעשור האחרון שחוליי העיר כגון חסרי בית, זנות, דיור בהישג יד דיור ציבורי, מבקשי מקלט ועוד אינה באחריותה כי אם באחריות המדינה אינה יכולה עוד להתקיים והיא בבחינת שתיקה כהסכמה למדיניות אשר מגרשת את העני והחלש במקום פתרונות עומק אשר נותנים גם להם ולהן מקום בעיר תל אביב יפו.

על החתום,

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה