בחירות עכשיו

 המדינה מושחתת וצריך פתרון מיידי .

מפלגה חדשה - הממלכה הדמוקרטית החדשה לישראל.

הקב"ה הופיע ומבקש שנבנה לו ממלכת כהנים ככתוב.

כל 7 שנים ייבחר מלך בבחירות דמוקרטיות.

הרשויות יישארו אך יהיו בפיקוחו ובאחריותו הבלעדית של המלך

האם פעילות הארגונים היא דמוקרטית?בסיסה של הדמוקרטיה המודרנית ברעיון האמנה החברתית שהתפתח במאות ה 17- וה 18- . רעיון זה מציב שלושהערכי יסוד לקיומה של חברה: חירות, שוויון ואחווה. כדי לשמור על האמנה החברתית נדרש הפרט לאחריות כלפיהפרטים האחרים בחברה ואילו החברה צריכה לדאוג לצרכים העיקריים של הפרט. חירותו של האדם קיימת לו רקכאשר הוא חלק מחברה חזקה ואיתנה הדואגת לו, ואם יפעל האדם לקידום מצבו על חשבון בני אדם אחרים, בטבעוהאנוכי, לא תהא לו החירות. פעילותם של הארגונים הקוראים לחרם על מדינת ישראל ומוסדותיה, כמו גם לפגיעהבאזרחיה, פוגעים בחוסנה של מדינת ישראל ושל החברה בישראל וכן מסכנים את חירותם של כלל אזרחי ישראלהיהודים, אשר מדינת ישראל היא המקום היחיד בוא תהא קיימת להם החירות והחופש. לפיכך, פעילות הארגוניםמכשילה שני ערכי יסוד של הדמוקרטיה- אחווה וחירות.נוסף על כך, הקריאה לחרם על מוצרים המיוצרים בשטחי ההתיישבויות ביהודה ושומרון, כמו גם הקריאה לחרם עלמוסדות אקדמיים בישראל, היא התייחסות שונה ולא שוויונית לקבוצות ו/או לבני אדם על בסיס שונות אידיאולוגית ומקוםמגורים, שונות שאינה רלוונטית. כלומר הארגונים המציגים את עצמם כארגונים הפועלים לזכויות אדם קוראים באופןגלוי לאפליה פסולה. לפיכך, פעילות הארגונים מכשילה גם את ערך היסוד השלישי של הדמוקרטיה- שוויון. ראוי לצייןשחרם מסוג זה הונהג גם ב 1- באפריל 1933 על ידי המפלגה הנאצית בגרמניה, כאשר משמרות של אנשי האס-אסעמדו בפתחי חנויות יהודים ומנעו מקהל גרמני להיכנס. פעולה זו הייתה ראשונה מתוך רבות ליצירת חרם כלכלי עלהיהודים, בגלל היותם יהודים, ומתוך השקפה שהיהודים נצלנים.חופש העיסוק פירושו שכל אדם זכאי, בכפוף לחוק, לבחירה חופשית של עבודתו או מקצועו או העסק שלו. כמו כן זכאיכל אדם לבחור היכן יעסוק במקצועו ובאיזה אופן יממש את מקצועו. מרביתם של ההתיישבויות ביהודה ושומרון נבנו עלפי חוק המדינה, לכן זכותם של התושבים להקים מפעלים ולעבוד בהם. חרם נגד מפעלים בהתנחלויות על רקעאידיאולוגי-פוליטי פוגע ביכולת של בעלי מפעלים לעסוק במשלח ידם וכן ביכולתם של תושבי ההתיישבויות להתפרנסבכבוד. לפיכך הקריאה לחרם על מוצרי ההתנחלויות היא פגיעה בחופש העיסוק. בנוסף לכך הפגיעה בעסקים על בסיסאידיאולוגי ועל בסיס מיקומם, שאינה אפליה פסולה, עלולה לפגוע ביציבותה של הכלכלה בישראל.חירות נוספת שנפגעת כתוצאה מהקריאה לחרם על מדינת ישראל ומוסדותיה היא החירות האקדמית, שהינה נגזרתשל הזכות לחירות ככלל וחופש הביטוי בפרט. בסעיף 15 של חוק המועצה להשכלה גבוהה מוגדרת החירותהאקדמית, "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמנהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו". כמו כןהחירות האקדמית היא החופש לבחור מה לחקור, מה ללמד, את מי ללמד ואיפה ללמד. החרם נועד לפגוע כלכליתבתרומות המגיעות למוסדות האקדמיים, שהם בסיס ליכולת של מוסד לכלכל את ענייניו בצורה עצמאית וחופשית. אםיהיה נתון מוסד אקדמי ללחצים כלכליים, אזי תיפגע יכולתו לנהל את ענייניו באופן חופשי ולפיכך תיפגע החירותהאקדמית. כמו כן, אם ידע מוסד כי בגלל דעותיו יהיה נתון ללחץ פוליטי או לפגיעה כלכלית, אזי ימנע מלהשמיע אמירותשאינן עולות בקנה אחד עם הנורמות המקובלות ובכך ימנעו דעות מנוגדות, ודמוקרטיה שבה דעות מושתקות סופהלהתנוון.אחד מהעקרונות המקובלים בכל הדמוקרטיות הינו עקרון הכרעת הרוב. עקרון זה קובע כי כדי להניע תהליכים חשוביםלחברה יש צורך בקבלת החלטות אשר ישביעו את רצונם של כלל הפרטים בחברה- קבלת הכרעה ע"פ דעתו שלהרוב היא הקרובה ביותר לרצון הכלל. ההכרעה צריכה להתקבל באופן שאינו פוגע בעקרונות הדמוקרטים האחרים,עפ"י חוקים וכללים שנקבעו מראש ומבלי לפגוע במיעוט. ההכרה בהתיישבויות ביהודה ושומרון התקבלה על ידי כלהממשלות מאז 1967 , אשר נבחרו בהליך דמוקרטי קבוע מראש. הארגונים הפועלים לדה-לגיטימציה למדינת ישראלולמוסדותיה מחזיקים בדעה כי ההתיישבויות אינן לגיטימיות, אך לאחר שלא הצליחו לשכנע את האזרחים בנכונותדעותיהם ולא הצליחו לגייס כוח מספק כדי לשנות את ההחלטות הן מנסות לכפות את דעותיהם באמצעות הפעלת לחץחיצוני. הארגונים אינם מקבלים כי דעתם אינה מתיישבת עם דעתו של הרוב והם מפעילים אלימות פוליטית כגון חרמותודה-לגיטימציה למדינת ישראל ומוסדותיה. בכך הארגונים פוגעים בעקרון הכרעת הרוב, שהוא עקרון דמוקרטי.ניתן לסכם עד כה כי אותם הארגונים שפועלים להפעלת חרמות על מדינת ישראל ומוסדותיה, שחלקם מציגים אתעצמם כאבירי הדמוקרטיה, פועלים בניגוד לערכים ולעקרונות שבבסיסה של הדמוקרטיה. ולא זאת בלבד, שפעולתםפוגעת בכל ערכי הדמוקרטיה הבסיסיים ובעקרונות חשובים נוספים.מה המצב בעולם?סקירה משווה שהוגשה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בספטמבר 2010 מציגה בחינה של החקיקה בעולםבהקשר של חוק איסור חרם. מהסקירה עולה כי בחלק מהמדינות שנבדקו נמצאו חוקים שנועדו להשגת תכליות דומותאו חוקים שאפשר לעשות בהם שימוש להשגת תכליות דומות. בחלק מהמדינות שנבדקו נמצאה חקיקה אשר כאמוראינה מיועדת לטיפול בחרם אולם תיתכן אפשרות לעשות בה שימוש כדי למנוע חרמות בין לאומיים או מקומיים.של ארה"ב קובע בין היתר כי יעדי (Export Administration Act of 1979) 1979 סעיף 3 בחוק מנהל הייצואהמדיניות שביסוד החוק הם התנגדות להגבלות סחר או לחרמות המוטלים או נתמכים בידי מדינות זרות נגד מדינותידידותיות לארה"ב או נגד אזרחי ארה"ב. סעיף 6 לחוק קובע את דרכי היישום של היעד. הסעיף אוסר על אזרחי ארה"בועל תושביה וכן על תאגיד אשר התאגד לפי דיני ארה"ב לנקוט פעולות במטרה לקדם חרם המוטל ע"י מדינה זרה נגדמדינה ידידותית לארה"ב או להיענות לחרם כאמור.4 לתקנות סחר החוץ, a בגרמניה קובע סעיף 7 בחוק סחר החוץ איסור הטלת הגבלות על סחר החוץ. תקנההמתבססת על סעיף 7 בחוק סחר החוץ מטילה איסור על מי שמנהל סחר חוץ להשתתף בחרם נגד מדינה אחרת.איסור זה חל בין היתר על תושבי גרמניה ועל מי שמרכז חייהם הכלכליים בגרמניה, על תאגידים שמשרדם הרשום הואבגרמניה ועל תאגידים שמקום ניהול עסקיהם הוא גרמניה. האיסור חל הן על מי שהשתתף בחרם ביודעין והן על מישעשה זאת מתוך רשלנות.סעיפים 225-1 עד 225-4 בקודקס הפלילי הצרפתי קובעים איסור פלילי להפלות אדם או תאגיד על בסיס מוצא, שייכותלאומית, גזע, דת, עמדות פוליטיות ועוד. לפי החוק הפליה היא: מניעת שירותים או טובין; סירוב להעסיק; התניית מתןשירותים, טובין או פעילות כלכלית; הפרעה למהלך התקין של פעילות כלכלית ועוד- על בסיס הקריטריונים המנויים לעיל.במקרה משנת 2003 הורשע ראש רשות מקומית בצרפת בהפליה מחמת לאום, גזע ודת לאחר שקרא לחרם עלמוצרים ושירותים מישראל. ערעורים שהגיש הנאשם נגד ההחלטה, כולל לבית המשפט האירופי לזכויות אדם, נדחובשנת 2005 . בהחלטות השונות בעניינו נקבע כי אף שהתביעה נגדו פגעה בחופש הביטוי שלו, אין הגנה על קריאותלחרם מהסוג שהשמיע בנסיבות המקרה.בחוק יחסי הגזע של בריטניה משנת 1976 נקבעו כמה הוראות האוסרות הפליה מטעמים שונים, ובהם גזע, לאום,מוצא ועוד. החוק אוסר הפליה מטעמים אלה בקבלה לעבודה, בהעסקה שוטפת, במתן שירותים או מוצרים, בקבלהלמוסדות השכלה ובפעילויות ציבוריות אחרות.בתגובה להחלטת ארגון המרצים הבריטי להטיל חרם אקדמי על מוסדות בישראל במאי 2006 אמר הלורד דיווידטרייסמן, ממשרד החוץ הבריטי, "לממשלת בריטניה יש מסורת של תמיכה בחופש אקדמי בכל העולם...אנו סבורים כיההחלטה להטיל חרם אקדמי על ישראל אינו צעד חיובי. ניתן להשיג הרבה יותר באמצעות הידברות ושיתוף פעולהאקדמי". גם מנכ"ל "הליגה נגד השמצה", אברהם פוקסמן, גינה את הקריאה, "אנחנו מגנים את ההחלטה השגויהלהחרים מוסדות אקדמיים במדינה היחידה במזרח התיכון שבה אוניברסיטאות נהנות מחופש פוליטי". אותו ארגון אגבמתנגד לחוק ( "איסור חרם") שמטרתו למנוע יוזמות לחרם אקדמי.האם מישהו יעז להגיד שארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה אינן מדינות דמוקרטיות? האם בזמן שמדינות דמוקרטיותכמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה פועלות למנוע יוזמות חרם על מדינת ישראל ומוסדותיה על רקע גזעני, מדינתישראל תאפשר שיוזמות חרם ופעילויות דה-לגיטימציה יצאו מתוכה או תיתן הכשר לתומכים ביוזמות כאלה?חוק "איסור הטלת חרם" נועד להיאבק בתופעה בה ארגונים משתמשים בחופש הביטוי במטרה ליצור דה-לגיטימציהלמדינת ישראל ולפגוע בקיומה כמדינה, הן על ידי יוזמות לחרם על מוצרים המיוצרים בשטחיה, הן על ידי קריאות לחרםאקדמי על מדינת ישראל ומוסדותיה והן על ידי העברת מידע לגורמים זרים על קציני צה"ל, הפועלים להגנה על מדינתישראל. כמו שהוצג בחלקו הראשון של המאמר, הפעילות של הארגונים היא פעילות אנטי-דמוקרטית, ולכן בהיותםארגונים אנטי-דמוקרטים השימוש שלהם בנימוקים בזכות חופש הביטוי הם ניצול ציני של החירויות אותן מאפשרתהדמוקרטיה. לפיכך, חוק "איסור הטלת חרם" לא רק שאינו אנטי-דמוקרטי, כדברי מתנגדיו, אלא שהוא פועל כנגדארגונים אנטי-דמוקרטים המנצלים את הדמוקרטיה כדי לפגוע בה ובכך מחזק את הדמוקרטיה. כמו כן, בדומהלמדינות דמוקרטיות אחרות, כגון ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה, זכותה של מדינת ישראל לחוקק חוק כנגד ארגוניםהמנסים לפגוע בכלכלתה ולשלול את קיומה.