הפרטת משאבי הטבע בישראל

בתחומן של מדינות רבות מצויים משאבי טבע רבים, שרובם בעלי ערך כלכלי רב. אפשר לומר כי משאבי הטבע הם נכס כללי לאומי השייך לציבור כולו, במיוחד כאשר משאבים אלה מצויים בקרקעות ציבוריות או במימיה הטריטוריאליים של המדינה. אך בדרך כלל, תהליך הפקתם של משאבים אלה עולה כסף רב, ובפעמים רבות מיקומו המדויק של המשאב אינו ידוע ותהליך חיפושו עולה גם הוא כסף רב. מכיוון שהמדינה אינה רוצה להתעסק בכל כאב-הראש, הבירוקרטיה והסיכונים הכרוכים בחיפוש המשאבים המדינה מאפשרת בפעמים רבות לחברות פרטיות לחפש משאבים אלו ולנצלם במידה ויימצאו, תמורת אחוז מסוים מהרווחים. יש הטוענים שמאחר שאוצרות הטבע במדינה שייכים לציבור כולו – רוב הרווחים ממכירתם צריכים להיכנס לקופת המדינה ולשמש להשקעה בטובת הכלל. לפני השאלה: "למי בדיוק צריך ללכת הכסף?" ישנה בעיה נוספת המתעוררת, האם כל אוצר טבע  בעל ערך כלכלי עתידי יופרט לגופים פרטיים? מהי האבחנה ומי קובע אותה? ובכלל האם מישהו   חשב לרגע מה עמדתו של הציבור בנושא? האם הוא מסכים? נטילה של שטחי טבע רחבים - מעיינות, נחלים, חופים, ועוד, והעברתם לידיים פרטיות ללא שום הצדקה נכונה זוהי אינה פעולה אחרת מאשר גזילת רכשי ציבור!

אנו קוראים לציבור לחתום על עצומה שתקרא לרשויות ולגופי מדינה הפועלים בתחום "הטבע והמקרקעין בישראל", לפיקוח חריף יותר והוגן בנושא "הפרטת משאבי הטבע" דבר שימנע השתלטויות לא חוקיות של על קרקעות וסיפוח מרחבי טבע למיניהם לידיים פרטיות ללא שום הצדקה.