פגיעה בזכויות ניצולי השואה במדינת ישראל

במדינת ישראל חיים כיום כ- 208,000 ניצולי שואה, שחלקם על-פי הנתונים חיים ברמת חיים נמוכה מאוד מבחינה כלכלית, וסובלים מפגיעה חמורה בזכויותיהם הבסיסיות. 

בשנות החמישים, בזמן שהמדינה הייתה עוד צעירה, וכך גם ניצולי השואה הרבים שהגיעו ארצה, נקבעו לראשונה תשלומי פיצויים מגרמניה לניצולי שואה. בעת ההיא, בחרה המדינה לשלשל לכיסה חלק נכבד מאותם פיצויים, ולא לחלק אותו בקרב ניצולי השואה. כסף זה, אשר נאמד במיליונים רבים, עזר לממן דברים רבים במדינה המתפתחת – מטרה ראויה, אך לא המטרה שלשמה נמסר הכסף. כך למעשה נוצר מצב בו ניצולי השואה אינם מקבלים את הסכומים המגיעים להם. ישנו אחוז גדול של ניצולי שואה המתגורר בארץ וסובל מרמת חיים ירודה ביותר - ישראל שנת 2012.

מצב זה הינו אבסורדי, שדווקא במדינת ישראל, במדינה שהייתה אמורה לשמש כמפלט, ולעשות את כל המאמצים על מנת לשפר את רמת חייהם של הניצולים, אשר עברו את הזוועות ובחרו לעלות למדינת ישראל ולעזור בהקמתה, דווקא כאן, אין מי שדואג להם והם חיים ברמת חיים ירודה, משפילה ומבזה.

אנו רואים  את מצבם של רבים מניצולי השואה כמצב מעליב, אשר מראה על חוסר אכפתיות והפקרות מצד המדינה והחברה הישראלית. מתפקידה של המדינה לדאוג לרווחתם ולזכויותיהם של ניצולי השואה. מצב זה אינו מוסרי ואנושי ואינו מראה בעין יפה את מדינת ישראל כמדינת רווחה יהודית.

מתוך ראיון שערכנו עם חבר הכנסת זאב ביילסקי, יושב ראש "השדולה למען ניצולי השואה", הסקנו כי אין לניצולי השואה את הזמן והמשאבים על-מנת לברר ולדעת את הזכויות המגיעות להם. רובם קשישים שאינם נגישים למערכות השלטון ולבירוקרטיה הנדרשת על מנת לממש את זכותם. המדינה, באופן לא מוסרי, במקום לייעל את המערכת המיישמת את מתן זכויות הניצולים, מסרבלת זאת על-ידי גופים רבים האחראים על הניצולים, גופים שהניצול לא תמיד מודע להם, ובכך העברת הזכויות והכספים לא מגיעים אליהם.

על-מנת למלא את החסר ולתקן את המצב המעוות של אי תפקוד המערכת השלטונית במתן הזכויות לניצולים, קמו עמותות רבות הנותנות תמיכה לניצולים – אך שוב עודף ההיצע רק מקשה על הניצול להבין את זכויותיו ולממש אותן. 

העובדה שיש עמותות כה רבות העוסקות בנושא רק מדגישה את המחדל הגדול של המדינה בתפקוד בלתי-ראוי לאזרחיה הניצולים. תפקיד שאותו היא חייבת לממש מבחינה חוקית, ויותר מכך מבחינה מצפונית ומוסרית.  

על פי חבר הכנסת זאב ביילסקי, ניתן לפתור את בעיית הפגיעה בזכויות ניצולי השואה בכמה דרכים, שהמרכזית מביניהן היא הקמת מוקד פניות ארצי אשר יטפל בבעיות יומיומיות של ניצולי השואה, יעניק להם אוזן קשבת לצרכים המידיים שלהם, יעזור ויתמוך בתהליך קבלת הזכויות שלהם מרשויות השלטון. זהו הפתרון המהיר והפשוט ביותר למימוש. כאמור, הזמן עומד לרעתנו, משום שהבעיה המרכזית כרגע היא שעון הזמן. הניצולים מבוגרים ואין להם זמן לחכות עד אשר יתקנו את העוולות הקיימות כלפיהם עוד מקום המדינה. 

חשוב לציין, כי פתרון זה לא דורש משאבים כלכליים וארגוניים רבים – הכוח האנושי שיפעיל את המוקד יהיה מיואש כולו ממתנדבים – כגון: מתנדבי שרות לאומי, סטודנטים התורמים לקהילה ובתמורה מקבלים מלגה [מקביל לפר"ח] ועוד. האנשים המייאשים את המוקד יעברו הכשרה שתדריך אותם לתת סיוע ועזרה לניצולים. כמו כן, חברות הפלאפון והטלפון בארץ יכולות להשתתף בהוצאה הכספית של פתרון זה מבחינת עלות שיחות הטלפון למוקד. פתרון זה תלוי ברצונם הטוב של האנשים וחברות בחברה הישראלית.

אנו, כבנות דור שלישי לניצולי השואה, הדור הצעיר, אשר מודעות למצב הניצולים וחושבות כי נגרם פה עוול כבד לאנשים שהזכות לרמת חיים נאותה מגיעה להם יותר מכל, רוצות להעביר מסר לציבור הרחב ולקרוא לו להפעיל לחץ על רשויות השלטון על מנת שנוכל להקים מוקד פניות ארצי. 

על מנת ליישם רעיון זה אנו צריכות אתכם – האזרחים. הציבור מהווה את קבוצת הלחץ הטובה ביותר על רשויות השלטון. כך נוכל להפעיל את הלחץ הדרוש על מנת שהניצולים יקבלו את המגיע להם ויחיו ברמת חיים נאותה ומכובדת!

לסיכום - לאן פניה של החברה הישראלית, אם כך היא מתנהגת לניצולי השואה. יש בכך פגיעה בחוסן המוסרי והצדק של החברה הישראלית, וחברה ללא חוסן מוסרי וצדק סופה לא להתקיים. 

בברכה,

שי ויינמן, אורן בן דוד, שרה קטן, עדי ששון ורותם פלטה,

תלמידות י"ב, ביה"ס "עמק החולה" גליל-עליון. 

 

הוסיפו את חתימתכם

שם מלא: *

דואר אלקטרוני:
(לא יפורסם בפומבי)

בחתימה על עצומה זו אני מסכים
לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות, ומאשר לקבל מידי פעם הודעות דיוור/קמפיינים מאתר עצומה. הינך יכול לבטל את הרישום בכל עת, בעת קבלת הדיוור או באמצעות יצירת קשר