ישראל יפה שלי, כתבתי לך מכתב, אנא תשומת ליבך

ישראל יפה שלי, נעים להכיר, שמי סיגל, אישה עובדת, אם ל-2 ילדים קטנים ואני מכירה אותך כבר 43 שנים ולך אין מושג על קיומי. דרשתי בשלומך ודאגתי לך ואת מעולם לא התעניינת ברווחתי ובקיומי אלא רק כשהיה צורך למלא את מרתפייך בזהב.אז דעי לך שנולדתי כאן כשהיית בת 19 צעירה ויפה, בסוף גיל ההתבגרות צנועה וענווה, אמיצה וחדורת נצחון ממלחמה שנמשכה 6 ימים והיה לך חזון וחלום. רצית להיות סוציאלית, לעשות שלום לגדול ולהתפתח ולהיות בית ליהודי כל העולם.אלה היו שנים בהם כיבדת והערכת את אזרחייך והם כתודה מסרו נפשם למענך.עברנו יחד מלחמות, מבצעים שהפכו למלחמות, הייתה לנו כנרת אחת (שהתייבשה מאז) וים מוות אחד (שמת מאז), קיבלנו פרסי נובל (לשלום, פיזיקה, ספרות) היו לנו מסיכות אב"ך וסלוטייפ, טילים בת"א, פיגועים, אחד וענונו ואחד עמיר שלימד אותנו שכשאומרים "שלום חבר ועוף גוזל", הלב מתמלא בעצב גדול והדמעות זולגות. אפילו הגענו לירח עם רמון ומאז אנו שרים "השתמע קולי רחוקי שלי...."והנה את בת 60 פלוס ואני כבר בת 43, לכאורה יכולנו להיות חברות (הצעתי לך, חיזרתי אחרייך ואת בסירובך עומדת), אני אוהבת אותך עד כלות אבל כעת, ישנם 2 ילדים שתלויים בי ועתידם בידינו ואת אינך מציעה להם עתיד קל וישים ולכן עלינו להלחם אחת בשנייה. ברור לי אהובתי, שחלק גדול מהאשמה מוטל עליי ועל חבריי שמסרנו אותך לידם של מנהיגים חדלי אישים, קרי לב ואוהבי שררה, לכן יקירתי, המאבק מכוון אליהם, אנא הצטרפי.ממשלת ישראל, אני מודיעה לכם (ולא בתדהמה) עליכם להחזיר עטרה ליושנה או להחזיר המפתחות!!עייפנו מפילוג האומה לפלחים והדגשת ההבדלים (חילונים- דתיים, עובדים זרים, אתיופים – רוסים, יהודים – ערבים, עשירים – עניים). עייפנו מכך שאתם מסמאים את עינינו מפחד: אירן, חיזבאללה, דעת העולם, מצב כלכלי, אינפלציה, ריביות, בטחון, נמאס מרשויות שאינן מטפלות באזרחים, ממשלה עוכרת אזרחיה ובוחריה, דפיקות בדלת לתרומות לעמותות, 800,000 ילדים מתחת לקו העוני (מס' שהולך וגדל כל שנה), הצהרות בחירות שמתאדות מרגע קבלת הכסא וממלחמת הקיום היומית שנעשתה בלתי נסבלת. תנו לנו לחיות בכבוד!!!! נמאס לנו מכובד המיסים והאגרות והריביות!!!!!!!!!!!!!ביבי שטייניץ ונערי האוצר, אנו מעמד הביניים שאוטוטו הופך לעני, נשחקנו (ואנו מנסים בכוחות עילאיים לשמור הראש מעל המים) !! דע לך, הפכת את כולנו לקוסמים (מרוויחים מינימום ונאלצים להוציא מעל המקסימום) פרקת את המדינה, הסרת כל בטחון, מסרת את מדינתנו ששפכנו דם למענה למס' משפחות והפכת אותנו ממדינה, לעסק שבו עובדים ללא תנאים סוציאליים ואין הכרה בהון האנושי.אומרים "השבע אינו יכול להבין את הרעב" וזה נכון, אבל, אין מסוכן מאדם רעב, מאחר ואין לו מה להפסיד, ולי לא נותר אלא לקרוא לכל אלה שמבינים שאין יותר מה להפסיד וזו העת לצאת החוצה וללמד את בעלי השררה שמה שניתן יכול להילקח.אנו רוצים ממשלה שלא רק תתעסק במדיניות חוץ ובטחון, כולנו גדלנו במציאות הזו ויכולנו לקבל אותה עד שלא נשאר לנו מה לתת ולא נשאר לנו מה להפסיד. אנו רוצים ממשלה שתדאג לאזרחיה, שתאהב ותכבד את חלשיה, את בני גיל השלישי שהכנסתם 2,000 גןן��ן��ןן��ן�� במקרה הטוב ובחורף צריכים לבחור בין חימום לתרופות, שתסייע לילדנו שמשתחררים מהצבא ורוצים לרכוש השכלה גבוהה ואינם יכולים לשלם 120,000 גןן��ן��ןן��ן�� לתואר ולהשכיר דירה ב- 4,000 גןן��ן��ןן��ן�� כשהכנסתם 3,000 גןן��ן��ןן��ן�� (כי לא לכולם יש הורים שיכולים לעזור). אנו רוצים מדינה שתסייע למשפחות חד הוריות לצאת ממעגל העוני ותעודד אמהות שמקבלות השלמת הכנסה לצאת ללימודים אקדמאים/ מקצועיים ע"מ להרויח קצת יותר ולא ההיפך. אנו מצפים מהמדינה לקחת תחת חסותה את כל העמותות ולהשגיח שפגועי נפש, נכים, אוטיסטים, נשים מוכות, נפגעות אונס ועוד יטופלו כמו שצריך וכ"א שמטפל בהם יהיה איכותי ולכן צריך לתגמל אותו טוב יותר. רווחה זה לא מילה גסה, גסות זה לרמוס את הרווחה!בכל מקום ונושא שניגע נמצא חולי, אי סדרים, שחיתויות ואיכשהו זה בסדר??? מבקר מדינה – יש, דוח מבקר מדינה – יש, פעולות תיקון ושיפור – אין. מאסתי ואין לי ספק שגם חבריי מאסו.לכן חברים, אשמח אם תחתמו על העצומה ונעשה את הצעד הראשון למחאה אזרחית שבה אנו דורשים ממשלת ישראל הנוכחית להתפטר או להוריד מיסים (הן מע"מ, דלק, מזון, אגרות חינוך). בכך נודיע לממשלות שיבואו אחריה, רב לנו, אנו עובדים קשה וממלאים את חובותינו ורוצים איכות חיים לנו, לילדנו ולילדיהם, וממנהיגנו אנו מצפים לעמוד בהבטחותיהם.אם אזרחי מדינות אחרות בעולם יכולים לעשות שינוי, הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה שינוי למעננו.בברכה

סיגל בנפשי – ת"א

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה