התקציב החדש בבריאות הנפש - לשירותים חדשים

אנו, החתומים מטה, קולנו נקרע בקריאה:

ה-7 באוקטובר פגש את עולם בריאות הנפש כמו שגשמים חזקים פוגשים את המדבר. אנחנו בעיצומו של שיטפון קטלני שאת סופו אנחנו לא רואים. מהמסיבות, מהקיבוצים, מהערים, משבי החמאס וממקומות אחרים מגיעים מטופלים חדשים הזקוקים לעזרה מיידית, וגם המטופלים המוכרים צריכים לקבל סיוע נפשי. 

ה-7 באוקטובר הכפיל ואף שילש את הבעיות המבניות בתחום הטיפול והשיקום הנפשי, ובראש ובראשונה את הכשלים המבניים של האשפוז הפסיכיאטרי. הכשלים בקצרה הם: תשומת הלב ניתנת רק למי שמגיע למצב קיצוני (ולא למי שמצבו לכאורה עדיין לא הקצין), ההסתכלות היא על הפרט ולא על הסביבה (לכן האדם מבודד ממעגליו החברתיים עם כניסתו למערכת), על הגוף ולא על מכלול האדם (ומכאן ההתרכזות המופרזת בכדורים פסיכיאטרים ותו לא), על התגובה המיידית ולא על החיים בכלולתם (וכאשר מישהו משתחרר מהאשפוז הוא נותר ללא תמיכה מקצועית מתאימה). כתוצאה מהכשלים הקשים הללו, במקרים רבים מאוד האשפוז הפסיכיאטרי משכיח ומעלים טראומה. הוא מייצר "כרוניות" במקום ליצור אפשרות לריפוי.

ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", במונחים נפשיים-חברתיים, יצרו נחשול של טראומה. לעצום את עינינו לכך לא יועיל. להסליל את כל נפגעי הטראומה החדשים לתוך הנתיב המוכר של אשפוזים כפויים ותיוגים פסיכיאטרים יחשב, לתפיסתנו, כמו להלביש אסון על אסון. מערכת בריאות הנפש, שכבר קרסה ממזמן ועתה מתקיימת ואך בקושי מתחת להריסות של עצמה, תתמוטט עוד, תשקע מטה מטה והמשבר בה יחמיר ויחריף. הדבר יחמיר את מצבם של המטופלים במסגרתה, וכולנו כחברה נמשיך ונשקע.

אחרי שבמשך חודשיים נבנו מוסדות טיפוליים בתהליך בהול ובאמצעות מתנדבות רבות, עתה שוקלים בממשלה להעביר כ-2 מיליארד ש"ח אל תחום בריאות הנפש כדי להתמודד עם הנחשול הטראומטי. 

נשאלת השאלה - למה ישומשו הכספים האלו?

לכך אנחנו משיבים: לא לישן ולחולה. 

אנחנו דורשים ומתחייבים:

להפעיל, ליצור ולהפעיל בתים מאזנים שבהם אנשים יוכלו לעבור את המשבר הנפשי שהם עוברים כעת מבלי חשש הכפייה הפסיכיאטרית.

להפעיל, ליצור ולהפעיל שירותי ליווי דיאלוגיים (לפי גישת "הדיאלוג הפתוח") אשר יגיעו אל המלוֹוים, בביתם ובמרחבי החיים שלהם, לעבודה איתם ועם מעגליהם החברתיים.

להפעיל, ליצור ולהפעיל מוסדות קהילתיים בהם רשתות של בני ובנות אדם יוכלו לעבור מסע של ריפוי יחדיו.

בין אם הם נמצאים תחת מטריית מוסדות ותיקים או לא, אל הנתיבים הללו ולא אל המערכת הישנה יש לנתב את הכספים החדשים. 

אנו, שעבודתנו מביאה אותנו לאזורי אסונות קהילתיים, משפחתיים ואישיים, יודעים שמשבר יכול מחד לקבע דפוסים ישנים או לפרוץ דרך עבור עתידים חדשים. אנחנו קוראים שלא לבזבז את הכספים החדשים על מערכת כושלת, שמטבעה לא מסוגלת להתמודד בהצלחה עם האתגר החדש.