להקפיא את גיל הפרישה של הנשים לגיל 62

לפעמים אני לא ישנה בלילה ואני מאמינה שרבות אחרות בגלל החשש מפני הביטחון הכלכלי הרעוע, אני רואה איך אט אט נשמטת הקרקע מרגליי , רועדת ומזדעזעת , ואני מנסה איך שהוא בתרגילי אקרובאטיקה ולוליינות לעמוד בגבורה מול הזעזועים, וכאשר איך שהוא כבר הצלחתי להתייצב מעט מגיעים יובל שטייניץ וחבריו ומזעזעים  אותה שוב – זוהי המגמה של הממשלה להשאיר אותנו הנשים תמיד בעמדה נחותה ולכן היא פוגעת שוב ושוב בזכויותינו, הנשים, באצטלה של שוויון זכויות. שיראו לנו קודם במה יש לנו שוויון זכויות, ואחר כך שישתמשו בתירוץ הזה כאחד מהסיבות לרצון להעלאת גיל הפרישה של הנשים לגיל 67 .

הממשלה השתגעה וכנראה היא צריכה ללכת הביתה,  במיוחד שר האוצר יובל שטייניץ שכנראה חיי במגדל שן משלו וחוץ מדולרים לא רואה כלום לנגד עיניו.הבן אדם לא נח מעולם ותמיד חושב על רעיון יצירתי נוסף, איך לדכא יותר ויותר את האזרח הקטן, ועכשיו הגיעה שוב תורה של האישה שכבר נלקחו ממנה שלל זכויותיה ובכך נושאת בנטל רב, מדוכאת בכל תחום הן בשכר, הן בתחומי העבודה, הן בפשרות הרבות שהיא צריכה לקבל על מנת לממש את זכותה להיות אמא.

רבות הנשים שעתידן לוט בערפל , לפי הסטטיסטיקות אישה מעל גיל 50 מתקשה מאוד למצוא עבודה, ואם היא אמא  צעירה ליותר מילד אחד או שניים אז מצבה חמור יותר, ואני מדברת מתוך ניסיון,  כאשר חיפשתי עבודה והמראיינים הבינו שיש לי 4 ילדים  קטנים הם ישר ציינו בפני שהם לא רואים כיצד אני יכולה לעבוד עד שעה זו או אחרת עם ילדים קטנים, ושלחו אותי הביתה ולא שינה להם שיש מאחורי נסיון עבודה של 15 שנים ברצף.

אז מה צופן לנו, הנשים,  העתיד?

נשים ששפר מזלן ועובדות – להמשיך ולעבוד על טייס אוטומטי, בעצם ללא חיים אז פעם הורינו לא ראו את הילדים בגלל הקושי והצורך להתפרנס אז עכשיו גם לא נראה את נכדינו , אין דבר ננסה להתנחם בכך שאולי יהיה לנו סיכוי לראות את ניננו ולעזור קצת בטיפול בהם, אם לא נחטוף כמובן  איזה פרקינסון או דמנציה או מחלה אחרת לא עלינו.

לנשים שלא שפר גורלן ולא הצליחו למצוא עבודה :

קיבוץ  נדבות בשערי העיר.  

העלאת גיל הפנסיה כפתרון לכך קרנות הפנסיה הוותיקות "נשאבות" לתוך גירעונות בסך מיליארדי שקלים בשל העלייה בתוחלת החיים של הנשים בישראל - הנחשבת לאחת הגבוהות בעולם 83.5) שנים) ואמורה להגיע עד שנת 2017 ל85.5- שנים

איך זה שכל בעיה שנוצרת נפתרת על גבן של הנשים, האם הנשים לא עבדו עד עתה ושילמו את הפנסיה ומילאו את חובותיהן נאמנה?

זה פשוט מעניין לראות  המדינה שלנו ה"נאורה"  המדינה  ה"מפותחת"  שקשרה עצמה לOCD  תמיד מוצאת לפגוע קודם בחלשים באלה שאין להן ממש לובי, והם יודעים מצוין שלנו הנשים אין קול ממש חזק – אז הווה ניצור לנו לובי חזק ולא נוותר הפעם. אני מוכרחה להדגיש שאין הכוונה שיכריחו כל אישה לצאת בגיל 62 לפנסיה , אלא לאפשר לה לממש את זכותה ולהחליט מה היא רוצה, יש כאלה שתרצנה להמשיך הלאה ולעבוד למען הצורך הנפשי שלהן , ויש כאלה ששבעו מעבודת השגרה ותרצנה להנות ממספר השנים שנותר להן בניתנה לעצמן, בהתפתחות וובהנאה .

אולי שר האוצר שאחראי על אוצר המדינה ושומר טוב מדי את הצלחת לעצמו ולחבריו יתחיל להתעלות על עצמו וימצא פתרונות יצירתיים לרעיונותיו ה"יצירתיים",  רעיונותיו שנוסקים מעלה   יורדים מיד כממטרי חומצה על הנשים ועל חסרי היכולת במדינה .

והנה מספר פתרונות פתרון אחד –  הממשלה גובה מכולנו מסים עקיפים מאוד גבוהים , שתשמש בהם למילוי קופת הפנסיה המתדלדלת. שמר יובל שטייניץ יוציא את ידו מכיס האוצר ויתחיל מעט לשחרר , שטייניץ תבין הכסף בקופת האוצר נועד לכך אי  אפשר לשמור אותו  ולחלק אותו רק לעשירי המדינה, שגם כך רק מטמאותם הם שולפים את צרפוניהם בדמויות אנשי הלובי כדי לתמון ידיהם עמה שיותר לצלחת. פתרון שני – גבו את כל המיסים על כל המגזרים  ותפסיקו להפוך מגזר אחד מסכן לעבדים נרצעים.

כשלמדתי תנך בהיותי קטנה נורא השתוממתי על כך שיש ליהודים "אבות תורת המוסר" עבדים וריחמתי עליהם. אך לדאבוני גם עכשיו אפשר לראות את אותה הגברת בשינוי אדרת, ומצבם אפילו מאוד גרוע, יבואו ויגידו על מה את מדברת  לכל אדם יש  זכויות , פעם לא היה , כל אחד  יכולים תמיד לקום וללכת, פעם לא יכלו,  את עובדת ומקבלת כסף בתמורה, פעם רק קיבלו מזון ומקום שינה

ואני רק מבקשת  שכל אחד יתבונן אצלו פנימה וישאל האם זה נכון?

האם משהו יכול להשתחרר מנפתולי חובותיו לקום וללכת? האם משהו יכול להגיד תעצרו את הרכבת אני רוצה לרדת והתוצאה מבחינתו לא תהיה הרת אסון? ( כחובות כבדים , ביטולי משכנתא לקיחת הבית עד הגעה לרחובות ) ואני מדברת במיוחד על המעמד הבינוני בכלל ועל הנשים בו בפרט  שמצבן גרוע אף יותר. את הכסף ש"ייענו " אני מקבלת, לוקחת המדינה כמסים שונים,  או שאני משלמת בו לכסות, למזון ולמשכנתא ( וכאן אפילו אומר בחצי חיוך שמזלי שפר יש לי משכנתא כי עכשיו יש כאלה שכבר למשכנתא  לא יכולים להגיע) – (שאזכירכם עבד נרצע אף לא היה צריך לחשוב על כך) . לעבד נרצע היו זכויות , אנחנו העבדים המודרניים אין בכלל זכויות חייבים לעבוד בכל מצב, גם אם אתה  חולה לוקחים לך כסף על ימי המחלה, לפחות את היומיים שלושה הראשונים אתה לא רואה, אדם צריך להיות חולה מעל לשלושה ימים כדי לקבל תמיכה מהמדינה. ומשהו קצת מורבידי,  פעם עבד נרצע תוחלת חייו הייתה קצרה יחסית אז הוא היה יכול להתנחם בכך, ולנו אפילו בכך לא נוכל להתנחם כי  תוחלת חיינו התארכה.   הממשלה זורה לנו חול בעיניים כדי שנחשוב שמצבנו טוב, איזה מדינה מצוינת , הנה לא נפלנו במשבר הכלכלי , הנה אחוז האבטלה ירד ל5.8 או משהו כזה , הנה גלגלי המכונה משומנים ופועלים היטב , וזה לא משנה בכלל שאותה מכונה משומנת דורסת ומועכת מתחתיה את אלה שלא מצליחים לטפס עליה ולהיות אחד מחברי הצלחת .

קיימים כאן עבדים מודרניים  המנוצלים מדי יום ביום,  אז הפעם

די לעוולה , די לעושק , די לניצול ,

דיי ליובל שטייניץ וחבריו שיתחילו לטפס על עץ אחר ובמהרה!!