המשך התייצבות לשירות מילואים - צוות רוטשילד

מכתב זה, הרשום בלשון רבים, נכתב על ידי x חברי צוות מיחידת עורב נח״ל, מחזור אוגוסט 11, כיום משרתי יחידת מילואים 2800.

אנו כצוות, משרתים את מדינת ישראל שנים ארוכות. פעם אחר פעם בזמנים של צורך ובאימונים לשמירת יכולותינו להגן בחיינו על המדינה בה גדלנו, בה חיים הורינו ובה אף נגדל את ילדינו. בכל פעם בה נקראנו, בין אם לאימון, איוש קו או אפילו מעבר, עשינו זאת באמונה שלמה במעשינו ובצדקת דרכינו לשמור ולהגן על מה שחשוב כל כך לכולנו.

לאורך השנים ואף בעת השירות הסדיר עצמו, למדנו על המדינות המקיפות את ארצנו, והבנו אז וגם היום כמה מיוחדת ישראל כדמוקרטיה משגשגת בין שכנותינו. כיום אנו מסוגלים להבין מה שלא בהכרח יכולנו אז, כי דווקא בגלל הסיבה שהמדינה הקטנה שלנו דמוקרטית, שוויונית ומכבדת את זכויותיו של אדם, התאפשר לחבורת אנשים שונים כל כך כמונו להתאגד יחד סביב רעיון ההגנה על ההישג העצום הזה. רק מתוך ניסיון חיים מעט עשיר מזה שהיה לנו, השכלנו כי קיום מדינה דמוקרטית הוא מה שהביא לחיבור בינינו ולכוח שחיבור זה יצר למען עמידה באתגרים פיזיים ומנטליים שאין להקל בהם ראש.

החיבור הזה אומנם מתחיל בטירונות, אך הוא מתחזק שנים אחר כך והרבה אחרי שמזדכים על הנשק. למרבה הפלא, ההמשכיות הזו בעלת חשיבות קריטית, לפחות במקרה שלנו, לקיום צוות חזק, יעיל ומיומן, והוא מתקיים בין חילוניים, דתיים, אשכנזים ומזרחיים.

האם מישהו באמת סבור כי במדינה דיקטטורית יוכלו להתקיים קשרים כאלו? כאמור, חיוניים לנו, האנשים שבשטח.

אנו מבינים את חשיבות הנתק הקיים בין פוליטיקה לצה״ל ואכן כיבדנו את הנתק הזה לאורך כל תקופת שירותנו את המדינה. נתק זה הכרחי לקיום צבא הגנה חזק ואחיד, אך לצערנו נסחפנו לתוך סיטואציה שלראות עינינו חצתה באופן בוטה את סף הנתק עליו שמרנו במשך כל כך הרבה זמן.

לצערנו לא נוכל לשמר את הנתק הזה יותר, מתוך חשש אמיתי ומוחשי כי נמצא עצמנו בעוד שנים ספורות משרתים בצבא של איש אחד, במדינה בה רק חצי מהעם נדרש לשרת.

לא נוכל יותר ללכת למשימתנו באמונה בצדקת דרכנו, ומכאן ברצוננו להודיע כי לא ייתכן שנלך מחר בבוקר למילואים כל עוד המקום אותו אנו אמורים לשמור לילדנו מתנפץ לנגד עינינו. לא נוכל לבצע את משימתנו כמו שעשינו פעמים רבות כל כך בעבר. חיכינו עד כה לאמירה ברורה וחד משמעית, נטולת פוליטיקה ואינטרסים ממפקדינו בדרגים הגבוהים יותר משלנו, אך לצערנו שר הביטחון ושאר הבכירים במערכת נמנעים מלומר את שחובה עלינו לצעוק. אף לא אחד מהם טרח להתייחס למשמעויות הביטחוניות הנגזרות ממהלכי האימים בהם אנו צופים ערב ערב.

אנו מודעים לקלות ולמתירנות בשנים האחרונות בארץ סביב שירות מילואים. כולנו רואים את אחוזי השירות הקיימים כיום במדינה נמוכים מאי פעם, אך למרות זאת בחרנו עד כה להתייצב מתוך תחושת שליחות ורצון להגן על החשוב לנו במקביל לאכפתיות שאנו מרגישים אחד כלפי השני. מסיבות אלו עלינו לומר בצורה ברורה כי במידה ותימשך החקיקה שמטרתה הפיכת מערכת המשפט לזרוע פוליטית בלתי עצמאית קרי מחיקת הדמוקרטיה הישראלית ואם לא תושג הסכמה רחבה בנושא - לא נמשיך בשירות מילואים.

   שתפו עכשיו בפייסבוק

» יצירת קשר עם יוזמי העצומה