התנהלות לקויה בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית 10615

שלום רב,

אנו תלמידים בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית 10615 באוניברסיטה הפתוחה מסמסטר סתיו 2013 המעוניינים להפנות את תשומת הלב של גורמים בכירים באו"פ להתנהלות שבעינינו היתה לא תקינה ולא לטובת הסטודנטים במהלך שנת הלימודים האחרונה.

נקדים ונציין כי ישנם מנחים טובים מאד בקורס זה שנותנים מענה הולם, אדיב ומהיר לסטודנטים והם תרמו רבות להצלחתנו בקורס אך יחד עם זאת נרצה לציין את הליקויים:

1. בקורס זה אין שיעורי אופק שניתן להיעזר בהם כמו שיש כמעט בכל הקורסים הבסיסיים בפסיכולוגיה וקורסים מתודולגיים (כמו: מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, התפתחותית, אישיות, פסיכופתולוגיה, סטטיסטיקה א', סטטיסטיקה ב', שיטות מחקר, רגרסיה וניתוח שונות וכו'). מדבור בקורס ליבה שנחשב לקשה (לכן הרכז ממליץ לקחת אותו רק בהנחיה מוגברת) ולכן מן הראוי שיהיו בו שיעורי אופק לטובת הסטודנטים ובמיוחד אלה שגרים באזורים מרוחקים ועל מנת שנוכל להיעזר בהם במקום או בנוסף לשיעורים. האו"פ חרטה על דגלה את הלמידה העצמאית והלמידה מרחוק באמצעים מקוונים אך משום מה בקורס זה אין התקדמות לגבי שיעורים מקוונים למרות בקשות חוזרות ונשנות במשך מס' שנים מסטודנטים באו"פ.
2. בקורס יש מספר הקלטות ישנות מסמסטרים קודמים שהסטודנטים יכולים להשתמש בהם במהלך הלמידה. אך לצערנו חלק מההקלטות חסומות בפנינו כסטודנטים של האו"פ ופתוחות רק בפני סטודנטים שלומדים בחו"ל. מדוע? אם המטרה של צוות הקורס היא הצלחת הסטודנטים ונתינת מירב הכלים כדי ללמוד ולהפנים את החומר אז מה ההיגיון בחסימתנו בפני אמצעי למידה כמו הקלטות? מדוע סטודנטים בחו"ל זוכים לכך? אנו טוענים כי ההקלטות וכל חומרי הקורס צריכים להיות נגישים בפני כלל הסטודנטים ללא אפליות של אזורי מגורים.
3. חסימת חומרי לימוד בפני הסטודנטים- במהלך הסמסטר נפתחו הפרקים השונים שרלוונטיים ללמידה באותו זמן. מאחר וכל מנחה מתקדם בקצב משלו נוצר מצב שבו למדנו פרק מסוים שהחומרים שלו (מצגות, קבוצת דיון) היו חסומים בפנינו. אנו חושבים שכחלק מהלמידה העצמאית באו"פ מן הראוי שינתן לנו לנהל את זמן הלימוד שלנו כראות עינינו והעובדה שהחומרים בפרק מסוים חסומים בפנינו מפריעים לנו להתקדם בלמידה ומפריעה להדפיס את המצגת הרלוונטית לשיעור ההנחיה.
4. חוסר מענה מצד צוות הקורס. לצערנו חלק מהסטודנטים שגרים בחו"ל נתקלו במצב של אי מענה למיילים במהלך כל הסמסטר. בנוסף, רכז הקורס אינו עונה למיילים של חלק מהסטודנטים. במועד ב' של סמסטר א' הסטודנטים נתקלו בשאלות רבות שאינן מובנות במבחן. שאלות שהוצאו אל המוקד נענו לאחר שעות רבות ולקראת סיום הבחינה והקשו מאד על הנבחנים. כמו כן, לא היה מענה למיילים מצד רכז הקורס לאחר הבחינה כאשר סטודנטים פנו להתלונן על ההתנהלות הלקויה במהלך הבחינה.
5. בבחינה שנערכה בסמסטר ב' מועד א1 בתאריך 27.6.13 התקבלו ציוני הבחינה לאחר 25 יום בדיוק (21.7.13) שהם כשלושה שבועות לפני הבחינה במועד ב'. אנו מודעים לחוקי האו"פ שבהם מותר לבדוק את המבחן עד 25 יום ממועד הבחינה אך סבורים כי במבחן ש- 70% ממנו הוא שאלון ממוחשב אמריקאי יש מקום להתחשבות מעטה ע"י נתינת ציונים לסטודנטים בפרק זמן סביר יותר על מנת לאפשר למידה למועד ב'. שוב, כאמור, מדובר בקורס שנחשב קשה מבחינת תכניו, וצוות הקורס מודע לכך שיש סטודנטים רבים שניגשים למועד ב' ומן הראוי לאפשר להם מספיק זמן למידה.
6. בבחינה לדוגמא בסמסטר ב' באתר הקורס מופיעה שאלה שאף אחת מהתשובות שלה אינה נכונה. נאמר לנו ע"י צוות הקורס כי נפלה טעות בשאלה. אנו חששנו ממצב שבו גם במבחן האמיתי תיפול טעות ותופיע שאלה שאף אחת מהתשובות בה אינה נכונה ואכן כך קרה. לצערנו כחלק ממדיניות האו"פ של אי חשיפת שאלוני הבחינה אין לנו דרך לערער על השאלה. אין באפשרותם של סטודנטים שגרים רחוק לנסוע לאו"פ ברעננה כדי להסתכל על שאלון הבחינה ולערער על טעות בניסוח. כמו כן, בזמן הבחינה פנינו למנחים בשאלות אך נענינו בשלילה. אנו מבקשים לקבל את הניסוח כפי שהופיע בבחינה מתאריך 27.6.13 לשאלה מספר 31 אודות השפעת המצאות אללים קצרים על מצב הדיכאון על מנת שנוכל לערער על השאלה. אין זה הוגן שסטודנטים שיודעים את חומר על בוריו יצטרכו לאבד ניקוד וזמן יקר בבחינה בניתוח שאלה שאין לה אף תשובה נכונה. אנו מודעים לכך שיש טעויות אנוש בדיוק כפי שהיתה טעות בבחינה לדוגמא ולכן חושבים שהדבר הראוי וההוגן הוא לתקן טעויות אלה.

אנו מקווים כי פנייתנו תקבל יחס והענות הולמים. ההרגשה הכללית בסיום הקורס היא כי אין התחשבות כלפי הסטודנטים מצד מנהל הקורס. איננו רואים בתשובה "אם המבחן היה קשה ולא הוגן, לא הייתם מצליחים" כתשובה שמכבדת את פוניה. העובדה שסטודנט מצליח אין בה כדי להעיד על כך שהניסוח תקין או ששאלות המבחן קלות ותשובה כזאת מתנערת מאחריות.

חלקנו סטודנטים שקיבלו 70 בבחינה, חלקנו 80, חלקנו 90 וחלקנו אף מעל 95 וכולנו שותפים להרגשות ולטענות שפורטו במכתב זה.