משפרים את עוז לתמורה

כבוד שר החינוך, גדעון סער

הרבה מטרות יפות וחשובות עומדות בבסיס הרפורמה 'עוז לתמורה'. התכנית נועדה להעצים תלמידים מבחינה רגשית ואינטלקטואלית, לשפר את איכות ההוראה בכיתות, להפחית את האלימות ועוד. אולם התכנית נגועה בשתי נקודות תורפה, אשר מעיבות על סיכוייה להצליח בהשגת שלל המטרות הראויות הללו.

על פי התכנית, בתי ספר מצטיינים ומורים מצטיינים יזכו לתגמול כספי. ההשתוקקות לתגמול אמורה להמריץ את מנהלי בתי הספר ואת המורים עצמם להשתפר.

איזו הנחה מובלעת בבסיס הרעיון שפרס כספי יביא לשיפור באיכות ההוראה ובהישגי התלמידים? ההנחה שבינתיים, המורים אינם עושים כמיטב יכולתם. אולי המורים עייפים, אולי הם אדישים, אולי הם נטולי להט ומסתפקים בבינוניות...

שר חינוך יקר, אנחנו אמנם לפעמים קצת עייפים כתוצאה מעבודה במערכת השוחקת, אולם בחרנו להיות מורים משום שאנו משוכנעים שהעבודה שלנו חשובה וחיונית. אנחנו באים לכיתה בשמחה, עם המון אהבה ורצון לתת ועושים כבר עכשיו כמיטב יכולתנו. המחשבה שאם יחכה לנו גזר בקצה הדרך, נעשה יותר, היא פשוט מעליבה! דומה הדבר למחשבה שתוכל לשכנע רופאים להגביר את מאמציהם להצלת חיי אדם תמורת בונוסים...

זאת ועוד, בונוסים לבתי ספר מצטיינים, יעמיקו את הפערים הקיימים ממילא במערכת החינוך בישראל. תגמול כספי למורים מצטיינים יביא למתיחות בחדר המורים ולמרירות בליבם. יצירת תחרות בתוך צוותי העבודה שלנו, תפורר את אחד ממשאבי הכוח המשמעותיים ביותר שלנו; היחד. עבודת צוות מתוך מטרה משותפת ופרי מאמץ משותף.

 אם אתה רוצה בהצלחת הרפורמה שהשקת זה עתה, אנא ממך, פעל עוד היום לשינוי נקודת התורפה של התכנית, פרי מחשבה צינית של כלכלנים: בטל את התכנית לתגמל בתי ספר מצטיינים ומורים מצטיינים!

אנחנו כנים ברצוננו לשפר את מצב ההוראה בישראל. אם גם אתה רוצה בכך, בטל את התכנית המעליבה, שבבסיסה ההנחה שאנחנו לא חרוצים מספיק וחולל שינוי שיעזור לנו ולתלמידינו באמת: פעל להקטנת מספר התלמידים בכיתות וירווח לכולנו מכל בחינה אפשרית.

נספח: קצת על הגברת מוטיווציה באמצעות תגמול כספי:

ניו יורק וגם וושינגטון שנשאו את הדגל של רעיון התגמול הדיפרנציאלי למורים ויישמו אותו בהתלהבות, נכשלו. לאחרונה התפרסם מחקר של פרופסור מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת הארווארד שליווה את התהליך בניו-יורק. הוא נפתח באמירה חד משמעית: "אינני מוצא כל ראיה לכך שתמריצים למורים משפרים את הישגי התלמידים, הנוכחות, או שיעורי סיום התיכון, ואין אני מוצא שהתמריצים משנים את התנהגות המורים או התלמידים. אם כבר, תמריצים למורים מורידים את הישגי התלמידים, במיוחד בבתי ספר גדולים." תוצאות אלה, יחד עם עדויות מצטברות על כשלון הנסיון הביאו את עיריית ניו-יורק לסגת מקשירת תגמול כספי למורים עם הישגי התלמידים. (נתונים אלו לקוחים ממכתב שכתבה חברת הכנסת, ד"ר עינת וילף אל ראש הממשלה ושר החינוך בו הפצירה בהם לבטל את התגמול הדיפרנציאלי למורים)במאמר שפורסם בכלכליסט ב25.3.10(ראה קישור: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3399704,00.html), הוצגו נתוני מחקרים שערך פרופסור דן אריאלי המגלים כי הרעיון שבונוסים משפרים את תפקוד העובדים המבצעים משימות קוגניטיביות, משולל יסוד. פרופ' דן אריאלי כותב שם:"אם תשאלו אותי אם אני מעדיף להשקיע בחברה שמנהליה פועלים מתוך ציפייה לבונוס שמן, ואם אני שמח להפקיד את כספי בידי מנהל השקעות שחושב ללא הרף על ביצועיו ותגמוליו, אז התשובה היא לא. אני רוצה שהבכירים, כמו גם הרופא, המורה והאינסטלטור שלי, יקבלו משכורת טובה תמורת עבודה טובה, בלי לחשוב כל כך הרבה על ביצועים ובונוסים. כך הם יעשו עבודה טובה יותר."