אליך  תושבת תימרת.

 צריך גן, צריך גן! צריך גן ל 800    מבוגרים ללא בית תרבות הגון אחד!

לאחרונה, בעקבות ההרחבה העתידית אולי, התקבלו בתימרת החלטות תכנוניות וביצועיות באזור מרכז הישוב, החלטות שנראות לי  כטעות לטווח ארוך .

שטח המרכז אינו קטן. יש בו מקום להרבה חלומות. אבל – כמו כל דבר אורבני- זה דורש תכנון.

תוכנית מרכז היישוב נעשתה פעם אחת, עם בנית ההרחבה, וזהו. שנת 1990. מאז התבגרנו, בית הספר נסגר, הצרכים השתנו, ועדיין אין שום טיפול במרכז היישוב  אלא בתשובה לצורך דחוף, מידי, נחוץ או לא.

ככה עבר מבנה הגן   לעמותת "הר לעמק" . ככה נהפך חדר בית כנסת לבית כנסת מושקע  ויוקרתי. ככה נהפך בית הספר למתנ"ס.

והכל קורה בלי מחשבת-על.  תוכנית אב (או אם). לפני שנה ,תודה לאל, נעשה מכרז כדת וכדין ונבחרה מתכננת. מתכננת לתוכנית אב- ענת פיק. אדריכלית מחוננת  .

אלא מה? לא נחתם איתה חוזה כי אין כסף. איך נעשה מכרז בלי תקציב? לא ברור.

ושוב מתחיל התהליך של החלטה היום על צורך של אתמול.

וההנהלה מלהטטת-  משחקת עם השטחים של מרכז היישוב כאילו היא מתכננת, כי הרי "אין תקציב". וקבלת ההחלטות הבלתי הגיוניות ממשיכה.

למשל- העבירו את המרפאה לבנין של אבי. מעולה, יש חניה,  נגיש,  מצויין. אבל לא העבירו לשם  מדאגה לחולים. לא.  העבירו כי צריך גן ל20  פעוטות. ולא רק שצריך גן- אלא שאין לו תקציב!

המדינה, המועצה , לא מממנת את הבניה לפעוטות. מי מממן? את, אתה, אנחנו. 250000 ש"ח, במקרה הטוב, מתוקצבים  ל12  פעוטות. למה זה מקומם? כי תימרת לא צריכה לתקצב משהו ששום עיריה באיזור לא מתקצבת. ברגע שתימרת לוקחת את זה על עצמה- היא מתחייבת לעמוד בתקנים- אללה יסתור. אם אותה קבוצת הורים היתה לוקחת בית, שוכרת אותו, ומפעילה בו גן- זה לא  היה עולה דבר, לא נדרש לעמוד בשום תקנים, ובעיקר, אנחנו כרשות מקומית, לא היינו מתערבים.  גן פרטי.  מותר בינתיים . מקובל בהרבה ישובים באיזור.

ובינתיים ל 800 מבוגרים (מספר משוער) שחיים בתימרת, שחלקם  כבר בגילאי הפנסיה- להם ,לנו, אין בית. יש חדר מצ'וקמק, 50 מ"ר, כסאות פלסטיק, מיחם, בלי תואר ובלי הדר. ואין פוצה פה ומצפצף.

קבלת שבת- נערכת במבואת המתנ"ס.

הפרלמנט- בכיתת הזקנים.

מפגש יום ב- בכיתת הזקנים.

אין כאן בית לבוגרים. אין בית תרבות. אין בית קפה. אין מקום מכובד להתכנסות . והצרכים קיימים,

מבנה המרפאה יכול היה להתאים לכך. מעולה. יש לו מרפסת נוף משגעת, צל אלונים, מקום נהדר למבוגרים שבנו.

 המרפאה הוסבה לגן מבלי שאני ידעתי על זה, ולדעתי , רוב הציבור לא ידע על זה עד דפי סופשבוע האחרונים.. מקום מקסים ונפלא יהפוך למגודר ומלא בגרוטאות מיותרות. בשביל 12 ילדים! קדוש קדוש קדוש. בינתיים המחטפים מתרבים והולכים , האנשים מזדקנים והולכים, והאינטרסנטים מנהלים את הענינים.

מה אני רוצה? התעוררות, אכפתיות. לעצור את המחטף. שטח מרכז היישוב זה לא  מרחב-חטיפות. הוא דורש תכנון ארוך טווח ומעקב ארוך טווח אחרי הביצוע

מבקשת כרגע  להסב את שיפוץ הגן  לשיפוץ המבנה לטובת בית התכנסות למבוגרים שבנו. לידו-בית קפה קואופרטיבי שאולי ינוהל ע"י כמה נשים וגברים שישמחו לעשות זאת.  בישוב מנוף יש כזה ועובד.(פבלה).

עוד לא מאוחר. הקבלן עוד לא התחיל לעבוד.

ל12 ילדים אפשר  לשכור דירה. יש לי אחת להציע. בואו נעשה לטובת ציבור שלם שחלקו חי פה כבר 30 שנה ללא מקום הגון להפגש, לשמוע הרצאה או סרט.

הטלפון שלי-0546969756 אשמח אם תצטרפו לעצומה הזו, אענה על שאלותיכם בשמחה.

מתנצלת מראש מכל העמלים על קבלת ההחלטות- זה לא נגדכם זה בעדנו.

אוהבת ומעריכה את עשייתכם. לפעמים צריך לעצור, לבדוק האם השבבים לא גזרו את כל העץ.

באהבה דבורה ורדית בר-אילן