התנגדות למיסוד וחקיקת התכנית
מספר חתימות
|
עד כה נאספו: 23 חתימות.
|
פורסם בתאריך: 27/12/2009
אנא חיתמו על עצומה זו, לביטול
תוכנית ויסקונסין הנקראת גם תוכנית
"אורות לתעסוקה" שמנציחה פערים
חברתיים, עוני, ניצול עובדים וחלשים
בחברה, והעצמת המתח, השנאה,
הכעס, והפשע בחברה הישראלית
התפוקות של "אורות לתעסוקה"
ביחס להשקעות הענק מכספי
הציבור -
קטנות בהרבה מתפוקות שירות
התעסוקה
תקציב "אורות לתעסוקה" ביחס למספר המשתתפים גדול פי 14 מתקציב שירות התעסוקה:
אורות לתעסוקה: 155 מליון � בשנה - על 9,144 משתתפים בממוצע בחודש.
שירות התעסוקה: 235 מליון � בשנה - על 197,000 מטופלים בממוצע בחודש.
מספר המטופלים ע"י פקיד בודד ב-"אורות לתעסוקה"
קטן פי 8.5 ממספר המטופלים ע"י פקיד בשירות התעסוקה:
אורות לתעסוקה: פקיד בודד מטפל בממוצע ב-50 דורשי עבודה.
שירות התעסוקה: פקיד בודד מטפל בממוצע ב-420 דורשי עבודה.
אבל אחוז ההשמות* של "אורות לתעסוקה" ביחס למספר הפונים -
גדול רק פי 2 מאחוז ההשמות של שירות התעסוקה:
אורות לתעסוקה: 5% בחודש, שהם 473 השמות - רבים מאד מהם רק לעובדים שהגדילו משרה.
שירות התעסוקה: 2.4% בחודש, שהם 2,775 השמות - כולן אך ורק לתובעי הבטחת הכנסה שמצאו עבודה.
* - "השמה" בתכנית "אורות לתעסוקה" הינה שיבוץ בעבודה מלאה או חלקית או חלקית או רק תוספת שעות עבודה למי שכבר עובד. לעומת זאת "השמה" בשירות התעסוקה הינה אך ורק שיבוץ מובטלים בעבודה מלאה או חלקית.
במבחן עלות מול תועלת - נכשלת תכנית "אורות לתעסוקה" באופן נחרץ.
זה הזמן לבחינה מקצועית ואובייקטיבית של מהות התכנית ולעריכת השוואה, אובייקטיבית באמת, עם יכולות שירות התעסוקה – לפני קבלת החלטה גורלית על הרחבה שתהיה בכייה לדורות.
מדוע מתעלמת הממשלה מהמלצות
מרכז המידע והמחקר של הכנסת:
לבחון את תועלת התכנית אל מול עלותה,
גם בהשוואה לשירות התעסוקה?
מתוך מסקנות המרכז למידע ומחקר של הכנסת, 10.3.2009:
"דיון בהצעה זו חייב לכלול הערכת עלות–תועלת של התוכנית ובתוך כך עיסוק בעלות התקציבית של מהלך זה למדינה: מהי עלות הפעלת התוכנית בהיקף ארצי בידי שירות התעסוקה ומה עלות הפעלתה בידי החברות הפרטיות? הרחבת התוכנית מצריכה תוספת כוח-אדם למינהלת התוכנית לשם חיזוק הרגולציה והפיקוח; מהי העלות הנדרשת לשם כך? מהי התועלת הצפויה מהפעלת התוכנית בידי כל אחד מגורמים אלו? מידע זה חיוני לשם קבלת החלטה בעניין." 8
8 מרכז המידע והמחקר, כנסת ישראל, "התכנית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2009", 10 במארס 2009, עמ' 7
פער התפוקות הקטן ממילא
בין "אורות לתעסוקה"
לבין "שירות התעסוקה"
הולך מצטמצם עם הזמן
ממחקרים בעולם, ידוע כי קל יותר לשבץ בעבודה בהתחלה. בחודשים הראשונים שלאחר פניה אל גורם מטפל, נמצאים פתרונות תעסוקה לאנשים בעלי יכולות, השכלה ומוטיבציות גבוהות יותר - שקל יותר לשבץ אותם במקומות עבודה. כלומר, המשתתפים במשך זמן קצר יחסית עד לשיבוצם בעבודה, הם בדרך כלל אלה שממילא גם אינם נזקקים למעורבות יתר של הגורם המטפל.
ואילו ככל שנמשך הזמן, נשארים במאגר משתתפים שאינם מוצאים עבודה - חברי הקבוצה החלשה יותר, חסרי השכלה, נעדרי הכישורים והמוגבלים - שקשה הרבה יותר לשבץ אותם בעבודה. כלומר, המשתתפים במשך זמן ארוך, שהם הרוב המכריע - הם בדרך כלל החלשים יותר, וזקוקים ליותר סיוע.
כך עולה גם מהנתונים על התכנית בישראל.
מכון ברוקדייל ערך השוואה בין מספר האנשים שמצאו עבודה חלקית או מלאה במסגרת "אורותלתעסוקה" ובמסגרת "שירות התעסוקה".
בקרב הקבוצות שהופנו אל שני הגופים הנ"ל רק בדצמבר 2007 - וטופלו במשך פרק זמן קצר יחסית - נמצא פער קטן של 8.2% בלבד לטובת "אורות לתעסוקה" 9.
אבל בסה"כ, בקרב כל הקבוצות - שהופנו מתחילת התכנית בשנת 2005- הכוללות גם את מי שטופלו במשך פרק זמן ארוך יחסית וגם את מי שטופלו במשך פרק הזמן הקצר - מצטמצם הפער עוד יותר, לכדי 5.8% בלבד 10.
אם כך, פערי התפוקות הקטנים הנ"ל - בין "אורות לתעסוקה" לבין שירות-התעסוקה - מצטמצמים עוד יותר ככל שתקופת הזמן הנבדקת ארוכה יותר, ונותרות הקבוצות הקשות יותר להשמה.
9 ג'וינט ומכון ברוקדייל, הערכה של התכנית אורות לתעסוקה, מלאי הזכאים שהופנו לתכנית, תמצית, 16 ביוני 2009, עמ'
רק מיעוט מוצא עבודה במשרה מלאה...
ולפרקי זמן קצרים
על-פי הנתונים של מנהלת "אורות לתעסוקה" בתמ"ת, במשך השנתיים שעד יולי 2009 - השתתפו בתכנית "אורות לתעסוקה" 24,797 איש ואישה. באותה תקופה נרשמו 13,269 השמות*11.
בפועל, מצאו עבודה או הגדילו אחוזי משרה רק 7,014 איש ואישה - שהם רק 28% מכלל משתתפי התכנית.
הפער הגדול הנ"ל בין מספר ההשמות* הרשומות לבין מספר האנשים שהושמו בפועל* - קרי: מי שמצא מקום עבודה או מי שהגדיל את היקף המשרה שלו - מצביע על איכות ההשמות הירודה של "אורות לתעסוקה", השולחת משתתפים לעבודות לא יציבות, ללא התאמה ו/או הכשרה, ולפרקי זמן קצרים מאד - שבסיומם חוזרים המשתתפים לטיפולם של פקידי התכנית.
חשוב לציין עוד, כי מתוך ההשמות הנ"ל, רק מיעוט של 4,769 הן השמות למשרות מלאות (36%) - ורוב של 8,500 הן השמות למשרות חלקיות בלבד (64%)11.
*- ˝השמה˝ על פי "אורות לתעסוקה" הינה שיבוץ בעבודה מלאה או חלקית של אדם שלא עבד ערב כניסתו לתכנית, או הגדלת משרתו של אדם שעבד רק באופן חלקי ערב כניסתו לתכנית. כלומר, כאשר אדם מועסק במקום עבודה, ולו רק ליום אחד, נרשמת לו השמה, וכך יכולות להירשם לאותו אדם מספר השמות - כמספר העבודות הזמניות אליהן הופנה.
הטעיה והיעדר שקיפות
הגדרת ˝השמה˝ ו-˝מציאת עבודה˝ כוללת ,בתכנית ˝אורות לתעסוקה˝, שלוש קטגוריות שונות:
(1) מי שלא עבד ערב הצטרפותו לתכנית ומצא עבודה במשרה מלאה,
(2) מי שלא עבד ערב הצטרפותו לתכנית ומצא עבודה במשרה חלקית,
(3) מי שעבד ערב הצטרפותו לתכנית וקיבל רק תוספת במספר שעות העבודה.
למרות זאת, בדיווחי התמ"ת סופרים את כל הקטגוריות כ"השמה" – ואין אבחנה בין מי שמצאו לו עבודה ומי שרק הגדיל את היקף משרתו בכמה שעות. קבוצה זו נעלמת לחלוטין בדיווחים . כך לא ניתן לקבוע את מספר המובטלים שמצאו עבודה לעומת מספרם של אלה שרק הגדילו את משרתם.
10 ג'וינט ומכון ברוקדייל, הערכה של התכנית אורות לתעסוקה, זרם התובעים מספטמבר 2007 ועדפברואר 2008, כולל, ממצאים ראשונים. 14בינואר 2009 עמ' VIII
11 על פי דו"חות חודשיים של מנהלת התכנית, אתר משרד התמ"ת
שכר המשתתפים אשר הושמו בעבודה
הינו נמוך, ואינו מחלץ מעוני
כאמור, נרשמו במסגרת "אורות לתעסוקה" 13,269 השמות בשנתיים, מתוכן רק 7,014 אנשים מצאו עבודה. ממוצע השכר למשתתפים שמצאו עבודה מלאה או חלקית באמצעות התכנית, נכון לאוקטובר 2009, עומד על 2,791 �.
66% ממי שמצאו עבודה - מרוויחים פחות מ 3,000 � לחודש
ורק 6% ממי שמצאו עבודה - מרוויחים מעל 5,000 � לחודש12.
(לצורך השוואה: השכר ממוצע במשק: 7,683 � 13. קו העוני: יחיד – 2,177 �. 2 נפשות – 3,483 �. 3 נפשות – 4,615 �. 4 נפשות – 5,573 �. 5 נפשות – 6,531 � 14. )
על פי מכון ברוקדייל, בקרב הקבוצות שהופנו לתכנית בדצמבר 2007, לא נמצא שינוי בסך כל ההכנסה המשפחתית, כאשר מפחיתים את הירידה הממוצעת בגמלאות מהגידול הממוצע מהכנסות בעבודה15. בקרב כלל הקבוצות, שהופנו מאוגוסט 2005 והלאה, סך כל השפעת התכנית על ההכנסה החודשית הכוללת, לאחר חישוב הגידול בשכר עבודה וההקטנה בקצבאות ובהטבות נלוות הינה 271 � 16 בלבד.
מתוך המלצות הועדה הציבורית-מדעית לעניין תוכנית השילוב של מקבלי גמלאות קיום במעגל העבודה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 30 בדצמבר 2007:
"גם הניסיון בארצות הברית מלמד שאין לתכניות השפעה על מעגל העוני,בעיקר משום שהשיפור שהן הביאו בהכנסת המשתתפים בתכניות לא היה אלא לטווח קצר של שלוש-ארבע שנים, וזאת במצב של צמיחה. לנוכח ממצאים אלו עולה התהייה שמא הרפורמה הזאת אך מחמירה את המצב שהיא באה לתקן".
12 דו˝חות חודשיים, מנהלת אורות לתעסוקה, אתר התמ˝ת
13 מרכז אדווה
14 המוסד לביטוח לאומי, מדדי העוני והפערים החברתיים 2008, אוקטובר 2009
15 ג'וינט ומכון ברוקדייל, הערכה של התכנית אורות לתעסוקה, מלאי הזכאים שהופנו לתכנית, תמצית, .16.6.09, עמ' 11
16 ג'וינט ומכון ברוקדייל, הערכה של התכנית אורות לתעסוקה, זרם התובעים מספטמבר 2007 ועד פברואר 2008, כולל, ממצאים ראשונים, 14 בינואר 2009 עמ' XI
�אורות לתעסוקה� אינה משפרת כלל
את הסיכויים לשילוב בעבודה בקרב
בעלי השכלה נמוכה.
מכון ברוקדייל מצביע על כך שתכנית "אורות לתעסוקה" אינה משפרת את הסיכויים לשילוב בעבודה בקרב בעלי השכלה נמוכה (0-8 שנות לימוד), המתקשים מאד להשתלב בשוק התעסוקה. 17
כלומר, דווקא בקרב קבוצה זו - שבעיקר למענה נועדה התכנית מלכתחילה – נעלם לחלוטין היתרון של "אורות לתעסוקה" על-פני "שירות התעסוקה".
17 - ראה ה"ש 2, עמ' 10, ה"ש 3, עמ' X
חברות פרטיות שוללות אלפי גמלות קיום,
מתוכן רק 2% בגלל סירוב של משתתף
לעבודה שהוצעה לו
תכנית "אורות לתעסוקה" מצטיינת בשלילת קצבאות רבות. בשנתיים שעד אוקטובר 2009 רשמה התכנית 12,622 שלילות של גמלת קיום חודשית - מתוכן, רק 275 שלילות היו בגלל סירוב של משתתף לעבודה שהוצעה לו, שהם אך ורק 2% מכלל השלילות. 18
בדיקה מעמיקה של הדיווחים החודשיים על משקי בית שנרשמו בתכנית "אורות לתעסוקה" בכל חודש, לעומת הדיווחים החודשיים על מספר משקי בית שקיבלו גמלת קיום בכל חודש, מגלה כי:
מתוך 190,501 משקי בית הרשומים בתכנית, שולמו רק 123,119 גמלות קיום חודשיות. לפער עצום זה, של 65,107 גמלות שלא שולמו (34%), לא ניתן הסבר.
18 - ע"פ דו"חות חודשיים של מנהלת אורות לתעסוקה, אתר משרד התמ"ת
הכשרות דלות ועבודה חינם
2007. מתוך דו"ח מבקר המדינה:
"נושאי ההדרכה לא היו תמיד רלוונטיים לקידום המשתתפים לתעסוקה. לדוגמה, חברת אג'נס קיימה, בין השאר, קורסים בנושאי זהירות בדרכים, צמחי מרפא, הורות, תזונה נכונה וגיאוגרפיה".
(דוח ביקורת מבקר המדינה, היבטים של תכנית מהל"ב ("תכנית ויסקונסין"), פרק "הדרכה", סעיף 1 - קורסים, עמ' 38)
2009. שלוש שנים מאוחר יותר... לא השתנה הרבה:
מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ, 17.11.2009, מאת דנה ויילר-פולק:
אומרים למובטלים שרק עשירים יכולים להיות מאושרים...
"החברה המפעילה את התוכנית כתבה בחומר המחולק, תחת הכותרת "הזכות להיות עשיר", כי "לא ניתן לחיות חיים מלאים או מוצלחים באמת מבלי להיות עשיר".
"...כל התקדמות אנושית חייבת להתבסס על מדע ההתעשרות...עליך להפנות את מלוא תשומת הלב למדע ההתעשרות הואיל וזוהי דיסציפלינה אצילית וחיונית" - זהו חלק מהקורס שמועבר למקבלי הבטחת הכנסה בתוכנית אורות לתעסוקה (ויסקונסין) בחדרה".
"חברת אג'נס, המפעילה את התוכנית בחדרה, חילקה במסלול למקבלי הבטחת הכנסה בעלי מוגבלויות חומר לימודי שכותרתו "הזכות להיות עשיר". בדף משפטים כמו "אף אדם אינו יכול לממש מלוא הפוטנציאל ההתפתחותי שלו מבחינת כישוריו או נשמתו ללא כמויות גדולות של כסף" או "המציאות היא כי לא ניתן לחיות חיים מלאים או מוצלחים באמת מבלי להיות עשיר".
"ר', משתתפת בתוכנית, לא הרגישה כי המטרה הושגה: "נפגענו מהדבר, אך שיתפנו פעולה, כי אין הרבה ברירה. חשנו מושפלים כי אנו רחוקים מההגדרה של עשירים ועדיין חושבים שנוכל להצליח".
...אבל, דוחפים משתתפים רבים לעבודות חינם בקהילה
תכנית "אורות לתעסוקה" מפעילה "שירות בקהילה", אשר למרות הגדרתו כ"שירות שאינו עבודה ושמטרתו הקניית הרגלי עבודה למשתתף", מייצר למעשה מאגר עובדי חינם. משתתפים רבים נשלחים לשירות בקהילה לתקופה של ארבעה חודשים רצופים, בהיקף של "משרה מלאה" אבל ללא משכורת שמחליפה את גמלת הבטחת ההכנסה הנמוכה שלהם. אחר-כך הם ישובצו בתכניות אחרות למשך ארבעה חודשים, וכך הלאה.
מספר הפעמים בהן יכול משתתף להישלח לשירות בקהילה - ללא שכר שמחליף את הגמלה החודשית הנמוכה - אינו מוגבל, ואכן משתתפים רבים נמצאים בשירות בקהילה, קרי: עבודה חינם, מאז 2005.
בין המקצועות אותם מאשרת המנהלת למשתתפים לאייש ללא תמורה: סיוע בעבודה משרדית, סיוע לגננות, סיוע בתחזוקה, בישול, שיווק טלפוני, עזרה בעבודת מזכירות, עזרה בהדרכת ילדים וקשישים ועוד.
רוב המשתתפים מעידים כי אילו הוצעה להם עבודה זו בשכר, ולא בהתנדבות כפויה, מידת המוטיבציה שלהם הייתה עולה לאין שיעור על המצב הכפוי הנוכחי. כך, בחסות התוכנית לשיפור מצב התעסוקה בישראל פועלים אזרחים כעובדים ללא שכר.
כוח רב ניתן בידי יועצים לא מקצועיים
למרות שפקיד החברה הפרטית מחזיק בידיו כוח כמעט בלתי מוגבל אל מול המשתתף, תנאי הסף לתפקיד משמעותי זה הינם רק סיום 12 שנות לימוד או סיום בי"ס מקצועי, ניסיון של שנה בעבודה כלשהי, ועבר נקי מעבירות בעלות אופי אלים.
קצבת קיום לא יכולה להיות בידיים פרטיות
מתן הסמכות הנוגעת לזכות הבסיסית לקצבת קיום - בידיים פרטיות, מבטאת חוסר כבוד למעמדם של עניים כבני אדם. בדומה לקביעת בית המשפט העליון בעניין הפרטת בתי הסוהר, כאשר מדינה מעבירה את הסמכות לאשר קצבת הבטחת הכנסה לידי חברות פרטיות, היא מסירה חלק ניכר מאחריותה לגורלם של אנשים עניים ופוגעת בזכותם החוקתית לכבוד.
הפרטה מיוחסת בדרך כלל להתייעלות, לשוק חופשי ולתחרות. אבל בין הפרטה כזו לבין ההפרטה במקרה של תכנית "אורות לתעסוקה" אין ולא כלום. במקרה זה, ההפרטה מבטאת רק התנערות של המדינה מאחריות. אחריותה של המדינה לביטחון סוציאלי ולרווחה אינה קשורה לשוק החופשי, למשתתפים אין כל אפשרות בחירה, ואין כל תחרות בין החברות.
בעיית מתן שיקול דעת כה רחב בידיים פרטיות - לא יכול להיפתר על ידי רגולציה ופיקוח;
בהפרטה מסוג זה, לא ניתן להסתפק ברגולציה ופיקוח שייעשו על ידי המדינה. בלתי אפשרי להבטיח שמירה על זכויות בסיסיות וחוקתיות של מאות אלפים באמצעות נהלים, כאשר הסמכויות שנמסרו בידי החברות הפרטיות נותנות בידי פקידיהן שיקול דעת רחב ויכולת להכריע בהחלטות בעלות אופי סובייקטיבי לרוב.
בשנות הפעלתה של התכנית, הוזנח הפיקוח. עיקרו של הפיקוח על התכנית הופרט, ונמסר לידי חברות פרטיות. וכך, לא רק שהמדינה הפקירה את הזכות החוקתית בידיים פרטיות - היא הפקירה גם את הפיקוח עליהן.
על-פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת
התכנית אינה יכולה לפתור את בעיות
התעסוקה בישראל19
מרכז המידע והמחקר של הכנסת קבע במארס 2009:
"ברור לכל שלא די בתוכנית לשילוב מקבלי גמלאות בשוק העבודה כדי לעודד תעסוקה". ואכן,במסמך "אג'נדה כלכלית-חברתית לישראל, 2008–2010", שפרסמה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נכתב כי "אם מצליחים להביא מובטלים להצטרף למעגל התעסוקה דרך תוכנית מהל"ב, אך בגלל אי-אכיפה של חוקי עבודה או בשל תנאים ירודים בשוק העבודה אלה מקבלים שכר נמוך מאד, קרוב לוודאי שלא יתמידו בעבודה וההשקעה בהם תרד לטמיון...." 20.
19 מרכז המידע והמחקר, כנסת ישראל, "התכנית לשילוב מקבלי גמלאות בעבודה בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2009", 10במארס 2009
20 משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, אג'נדה כלכלית חברתית לישראל, 2008–2010, אפריל 2007.