נישואין וגירושין בישראל
מספר חתימות
2 |
|
100,000 | |
חוק שיפוט בתי דין רבניים (הנקרא גם חוק נישואין וגירושין, חוקק בשנת 1953), הוא חוק הקובע את סמכויות בתי הדין הרבניים בקשר לנישואין, גירושין ועניינים נלווים של בני זוג ששניהם יהודים. החוק קובע כי רק בית הדין הרבני מוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה. בנוסף קובע החוק כי נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.
חוק זה פוגע בנשים מסורבות גט, שעוברות מסע קשה מאוד בשביל לסיים את הנישואין.
מסורבת גט היא מי שבעלה אינו נותן לה גט ואילו מסורב גט הוא מי שאשתו מסרבת לקבל ממנו גט. הדין האישי אינו שוויוני כלפי הגבר וכלפי האישה.
הגבר יכול לעשות כאוות נפשו וליצור זוגיות חדשה ואף להביא ילד לעולם בעודו נשוי לאחרת.
ואילו אם וכאשר האישה המסורבת תחליט ללכת עם גבר אחר ולהביא איתו ילד לעולם, הילד שיוולד יקרא ממזר היינו, ילד האסור לבוא בקהל ישראל ואינו יכול להינשא עם יהודי/ה בנישואין כשרים למשך הדורות קדימה.
ברצוננו לאפשר בארץ ישראל כמו בשאר מדינות העולם הדמוקרטיות, נישואין וגירושין אזרחים, שלזוג הבא להתחתן יהיה אפשרות לבחור באיזה דרך להתחתן.